פרק 3 - message

2K 81 10
                                    

▪המשך נקודת מבט תהל▪
עוד לא הספקתי להיכנס בשער בית הספר והיא נגשה אלי, שונה ממני כל כך. שער ורוד סגלגל, מלאה קעקועים ועגילים ולבושה מממ איך אגיד את זה? לא לבושה!
"חדשה?" היא שאלה אותי והעבירה מבט בוחן על הלבוש שלי וקימרה את הגבה שלה, עם פרצוף שדורש כאפה, מספיק לא מתתי על החצוניות אז עוד הפרצוף הזה? ככה הולכת לעבור עלי השנה עם המוזרה הזאת? והתת מודע מצפצף לא לשפוט מהר לא לשפוט מהר, הבטחתי לאמא שהשנה אהיה נחמדה יותר, רק אקווה שלא כולן כאלה..
"כן, קוראים לי תהל. לך?"
"רז,מממ שיהיה לך בהצלחה מתוקה" ונעלמה בלי שהספקתי לענות תודה.. אחרי שתי דקות, מצאתי את עצמי נאבדת בתוך מבנה ענק, מחפשת אחר הכיתה שלי עד שמישהי נתקלה בי, עוצרת את עצמי לא להתעצבן. "סליחה לא ראיתי אותך" אמרה
"זה בסדר לא שמתי לב אלייך גם" עניתי בייאוש. ואחרי הבטה קצרה בי היא אמרה "היי מה זה את חדשה?" "כן" דווקא היא ניראת חמודה בעייני
"את מפה? או חדשה גם בעיר?"
"גם בעיר עברנו אתמול לפה, לנאות" עניתי בחיוך.
"וואלהה?? את בשכונה שליי!!" היא צעקה בהיתרגשות.
מפה לשם דיברנו, קוראים לה אנה ומסתבר שהיא אפילו בכיתה שלי, אז כן למזלי לא כולן כאלה, לא אנה ולא החברות שלה. בכיתה התיישבתי על ידה, התחלתי לספר לה שפגשתי את המוזרה באתי לתאר לה איך היא נראת ועוד לפני שסיימתי קפצה "רזז??" "כןכן זאת" עניתי באדישות , "למה הפרצוף הזה?" שאלתי, מסתבר שלא רק לי היא לא באה טוב. "לא מתים עליה" היא ענתה, אך היא לא הספיקה לספר לי למה כי בדיוק המורה נכנסה..

▪נקודת מבט אושר▪
עוד ראשון שבוז כוסעמק עייף מת, שתגמר כבר השנה הזאת כל בוקר אותו דבר. הולכים למחששה נכנסים שיעור כן שיעור לא והולכים לבית ב12. תוך כדי שאני משחק עם המצית נתי ובן דיברו בניהם, בהתחלה לא כל כך הקשבתי אבל אז נתי אמר משהו על חדשה, אז נדלקתי אולי סוף יהיה מעניין פה. "מה מה חדשה?" קפצתי "אוו מה נדלקת אחיי שב שב תשאיר אותה לבן" נתי צחק. מה הוא צוחק מה מצחיק מה?? "חחח אני יוותר" בן הרים ידיים כיאלו יורים עליו.
לא כי הוא באמת חשב שאני ישאיר אותה בשבילו? חדשות זה הכי טוב לא מכירות אותי, מנסות להתחבר, ביישניות. יותר טוב מזה? אין.
ואז שי הגיע "מה מה על מה מדברים?" "על החדשה שאני הולך לזיין" אמרתי בקריצה. "כן גבר? תתבגר לא נמאס לך?"
"אף פעם לא" חייכתי חיוך שובב "מחק מחק תחיוך שמעתי היא קטינה, כיתה י' אח שלי"
"ומה רע אחי? טוב יאלה עזבו שטויות, קמתי חכם היום בן בוא נכנס לשיעור נתן להם קצת ידע מחוכמתי" קמתי מהספסל מתמתח.
"אני ונתי נשארים פה, תוך 5 דקות אתה חוזר, חכם בתחת שלי" שי צחק עלי. עושה בדיחה על חשבוני?
"ככה שיי? נראה ונחיה" נישקתי את המצח המגומש שלו. "נחיה ונראה ידבע" אמר והעיף אותי ממנו "העיקר הכוונה אח שלי" אמרתי עם נשיקה באוויר והלכנו אני ובן לכיתה.
חכם? וואלה לפעמים אני מודה לאגו שלי שהוא בשמים, למה אם הוא לא היה, דוגרי הייתי יוצא אליהם אחרי 5 דקות כמו ששי היה בטוח שיקרה, אבל נשארתי יעני "להוכיח" חרא עליו וקקי בידיו.

▪נקודת מבט תהל▪
היום הראשון עבר בשלום, בלי ויכוחים ודווקא התחברתי יחסית. לא התקשרתי לאבא שיבוא לאסוף אותי כמו שהיה באשדוד, כי פה בית הספר קרוב אל השכונה בה אני גרה, וחוץ מזה גיליתי שאנה גרה בהפרש של שני בתים בלבד ממני, אז חזרנו יחד. שהגעתי לבית לא אמא ולא אבא היו, יש המון דברים כפיים בלהיות בת יחידה, אבל במצבים כאלה שברגע שההורים לא בבית, את לגמרי לבד זה אפילו דיי עצוב.. הכנתי לעצמי משהו לאכול, התקלחתי והתקשרתי לרן, רן זה הידיד הכי טוב שלי מגיל ממש קטן,אחי הגדול,החברה הכי טובה שליי, למרות שהוא שונא שאני קוראת לו ככה, אבל זה לא בדיוק עוזר לו הוא ישאר "חברה" ולא חבר או ידיד. "רןןןןן" צעקתייי "עופי מפה אני לא מדבר איתך" ענה לי בעצבים.
"חחחח מה עשיתי עכשיו?"
"מממ מה עשית? אולי עברת דירה לפני יומיים, ואפילו לא טרחת לשלוח לי הודעהה???" אמר את המילה האחרונה בצעקה.
אופס, לא היה לי זמן לעצמי אפילו, ושעברתי התקשרתי רק למאי וגיל ולא הוספתי את רן לשיחה כי הם לא כל כך קשורות אליו למרות שהן החברות הכי טובות שלי וגם הוא חחח החברה הכי טובה שלי. "כי בתוך כל הלחץ הזה של המעבר דירה בקושי היה לי זמן לעצמי, אבל עזוב את זה למה אתה לא התקשרת?" שאלתי בקול מאשים ומעט ציני. "אוקיי מבין אותך נסלח, ואולי כי הטירונות הזאת הורגת אותי??" הטירונות איך שכחתיי?? זה בסה"כ השבוע הראשון שלו, המשכנו לדבר, שאלתי אותו והוא סיפר איך עבר עליו השבוע הראשון, ואני סיפרתי לו איך עבר עלי היום הראשון בבית ספר, אך המפקדת המכוערת ככה הוא קרא לה, בדיוק קראה לו אז נאלצנו לנתק, הוא הבטיח שיהיה לו זמן יתקשר, ואפילו שיצא לבית ישתדל לבוא, ולא שכח להוסיף "אל תשכחי אותי שוב הא?" אמרתי לו שאני אף פעם לא אשכח אותו , כל כך עשה לי טוב לדבר איתו, האמירה שלו של "יהיה לך טוב שם אני בטוח" למרות שאין לו מושג מה יהיה הכניסה בי ביטחון. הלכתי לנוח קצת וכשהתעוררתי אמא ואבא כבר היו בבית, התיישבנו לאכול וכל אחד סיפר על היום הראשון שלו, מוזר ששלושתנו ביום ראשון במקום חדש, חווים את אותם חששות, רוצים להתחבר, להרגיש חלק..
חזרתי לחדר וראיתי עוקב חדש באינסטגרם, ואיתו הצטרפה הודעה, "מה קורה? את החדשה נכון❤?"

טוב אז ככה לכל הקוראות היפות שלנו,שבוע טוב ומושלם💗💗
יש לנו הודעה קטנה והיא: שנמשיך פרק רק כשיהיה 45 צפיות
~חושן~

New LifeWhere stories live. Discover now