משאירות אותכן קצת במתח😜
הקדמה למימוש הבקשות שלכן💖
נקודת מבט תהל:
הגשם ירד במשך שעות.
פלגים זלגו על אדן חלוני הרחב. אני חולמת? גשם בשיא ה..
מה חלפה עונה? כל כך מהר..
חשבתי לעצמי, הנה ״היורה״ תמיד רציתי לראות את זה.
פקחתי את עיניי לרווחה וקמתי בריצה אל חלוני, השקפתי בגשם שזולג על פני הכביש, הרחובות המוצפים, הגגות.. איך אני אוהבת את החורף זה גורם לי לחום בלב,
אם כמה שקר בעונה הזאת אני אוהבת את זה.. הלוואי והוא היה איתי בעונה הזאת.. מחובקים יחד.... טוב מספיק! כדור הארץ לתהל! המשכתי הלאה ודי.
אחפש לי אחר וטוב ממנו אני בטוחה שזה יגיע. כמו שלכל אחת זה מגיע בסופו של דבר.
שקט שרר בבית, והבטן שלי קפצה כיאלו צללתי ברכבת הרים בסופרלנד. דישדשתי למטבח והכנתי לי פנקייקים ונס יאמייי..
כל כך מוזר שאין אף אחד בבית ועוד יותר שאמא לא פה, היום יום שישי. ניראה לי שבחיים שלי לא ראיתי את אמא לא בבית בימי שישי, עם כל הכבוד הבישולים והניקיונות, יותר נכון אני מנקה ואמא מבשלת אבל .. היי מה זה ? על האי במטבח היה מונח פתק.
"תותי ישנת כמו חמור טוריאני ולא רציתי להעיר אותך, את ממש חמודה שאת ישנה ואני אוהבת אותך ואת מהממת שתנקי את כל הבית נכון? יופי מקסימה שלי, אני אצל אורלי עוזרת לה לבשל. היא הזמינה אותנו אליה לארוחת שישי.. מקווה שתשמחי להית׳.״
מהההה ? לאאאא ! רק לא זה!
אני לא הולכת.
לא, אין מצב!
היא כל כך חיה בסרט!! אין לה ב׳ אין! לא לא ולא. נקודה סי או אי אל. ל א.
סיימתי לנקות את הבית בשירי MTV אני לא יכולה לנקות בלי לשמוע את זה.
ניסיתי כמה שפחות לחשוב על הבשורה ׳הלא משמחת בכלל׳ איך אמא שלי חושבת שזה משמח אותי בכלל?? ואי איתההה.
חייגתי מהר לספיר מקווה שתסכים לארח אותי בזמן כל כך קצר. ״כן חופרת״ הכי התגובה שלה חחח. ״ אמאלה אני כל כך מאושרת שענית לי, את לא מבינהההההההה״ צרחתי לה את נשמתי. תמיד עם החברות שלי אני יותר דרמטית מאשר לבדי,
כי תכלס מי רואה או מבין אותי כשאני לבד?!?!
סיפרתי לה הכל מהכל, כולל את זה שאין מצב שאהיה שם אצלו בבית כשיחסנו כך. היא הזמינה אותי אליה באהבה וגם אמא שלה חפרה לי שאתייצב מעכשיו שם. חחחח אני מכורה למשפחה הזאת! סיימתי להתקלח, נתתי לעצמי זמן ארוך מאוד להתפנק באמבטיה הגדולה שלנו.
טוב אז מה שנשאר לי זה לארגן תיק. אמא חזרה כשהבית היה נקי ומצוחצח אין אני פשוט מלכה.
היא הבחינה בתיק הקטן שעל הכיסא, ״לאן?״ שיט שכחתי להגיד לה שאני לא אוכלת איתם. היא לא תסכים בחיים, מעכשיו אני רואה את זה.. ״אני אוכלת וישנה אצל ספיר״ חרקתי שיניים במאמץ לקוות שתגובתה תיהיה חיובית.
״את יודעת כבר את תשובתי. נכון ?״ נו שיט. ״אבל אמא בבקשה!!! אמא שלה ממש רוצה שאלך אליהם, היא הכינה לי את העוגה האהובה עלי, ו.. וממש כייף לי שם ואצל אורלי אשתעמם.״ נשפתי בכבדות והשתדלתי להיראות מבואסת מאוד.
אמא נאנחה ושבה לדבר ״מתוקה שלי אנחנו הולכים לשם ואין על זה ויכוח. תודה.״ נתנה לי נשיקה באוויר, הפנתה את גבה ועלתה למעלה לחדרה. ״רגעעע אמאאא נוווו״ אין לי כוח יותר לכלום!!! והיא בכלל לא רוצה לשמוע אותי, נמאס לי שאף אחד לא מקשיב לי!
ספיר שיכנעה אותי שהכל לטובה. ושזה בסדר שאני לא מגיעה, התעצבנתי קצת כי באמת רציתי להיות אצלה ולא אצל החמור הזה. אבל כמו שהיא אומרת
׳הכל לטובה׳ היא דיברה איתי על זה שאלך לשם ואתנהג כפי שאני. כיאלו לא אכפת לי מכלום ושאהיה ממש רגילה, כאילו שהמשכתי הלאה בחיי ושאני כבר לא אוהבת אותו.
והיא אמרה שזה יותר ידליק אותו כי ככה הבנים, תראי להם אכפתיות הם יזלזלו, תראי להם חוסר אכפתיות הם ירדפו.
זה מה שאעשה..
YOU ARE READING
New Life
Storie d'amore"טעויות מהעבר אמורות להדריך אותנו לא להגדיר אותנו".. -מה קורה כשמתחילים הכל מחדש? האם זה טוב.. האם זה רע.. אזהרות!! מכיל שפה גסה קללות מיועד לגילאי 14 ומעלה By:Aviv&Hoshen *גמור*
