New Life

פרק 28 - טיסה 486

עבר כבר חודש מאותה הפדיחה ההיא בקפיטריה. שלמזלי נשכחה. אבל הבן אדם? ממש לא. בטח לא שאני רואה אותו כל יום אפילו בשבתות.. אבל כלום לא אותו דבר.

על לין דווקא שמרתי הרבה פעמים מאז אבל הוא לא היה בבית, בטח היה במיטה של עוד אחת או בדיוק במסיבה מכיר אותן..
הייתה דווקא פעם ששמתי ללינלין סרט והוא ישב איתנו וההרגשה הדפוקה הזאת! שאני יושבת איתו באותה הספה, ריגשה אותי.
אבל לא העברנו מילה, רציתי שיגיד לי את מה שאני הכי שונאת. 'ילדה קטנה' על זה שראיתי סרט ילדים.. אבל אפילו זה לא קרה. שום פנייה ממנו.
ככה שזה פשוט חסר כל משמעות.!

בבית ספר אני בעיקר רואה אותו מרוח עם בנות כמו נוטלה, יותר נכון הן נמרחות. כבר התרגלתי.
את האמת אני ודין התחלנו להתקרב והוא ממש חמוד ומצחיק. אבל מבחינתי? אנחנו סתם ידידים טובים, למרות שכולם בטוחים שיש בנינו משהו, אבל הלב שלי לא שלם עם זה אז אני מעדיפה לא לעשות צעד שיפגע בשנינו.. את האמת, יצא לנו פעם לשבת לבד ולדבר עלינו. אך אני סיכמתי את זה בזה שיצאתי מקשר ארוך שהיה לי באשדוד, ואני לא רוצה להיכנס לזה, לפחות לא בזמן הקרוב. אני לא יודעת אם התכוונתי לזה או שזה היה תרוץ לברוח כי הראש שלי היה תקוע באושר, זאת אומרת עדיין.. אבל כבר לא כל כך עמוק.

או שכן? זה שאני מתפללת כל בבוקר שהוא ידבר איתי, עזבו ידבר איתיייי שיעקוץ אותי! יעיר לי! משהווו כמו שהוא היה עושה אז.. זה אומר שהראש שלי תקוע עמוק בו? נו בטח, על מי אני עובדת שלא. 😒
הוא אשכרה כבר לא מגלגל עיניים לכיווני..
אפילו רן!! הפסיק לחשוב שאושר רוצה אותי, כמו שפעם חשב.

אמאלה רגעעע אם הוא ככה בגלל שהוא ראה אותי אוכלת ככה???

לא. לא. מה אין מצבבב

לא אושר לא כזה שיטחי. נכון?

טוב בטח סתם הייתי ניסיון ל'סטוץ חדש' ואיבדתי את המשמעות ברגע שאני כבר לא כל כך חדשה פה.

אבל דיי זה מאחורי. אני ממשיכה הלאה.

מחרר זה היום הגדולל ושאני אומרת היום הגדול אני מתכוונת לפינוקק מהעבודה של אימוש!! שבוע וחציי נו-יורק, ושבוע וחצי מיאמיייי🙌🙌🙌
השיזוףף מחכהה ליייייי👙👙

בתוך ההתלהבות הזאת יש קצת עצב, כי לאבא לא נותנים חופש מהעבודה והוא יצטרך להישאר פה לבד. אני אתגעגע אליו, העבודה הזאת לוקחת לי אותו וזה עצוב לי..
אבל אני יודעת שזה מה שמחזיק לנו את הבית ואין מה לעשות.

המזוודה שלי כבר מוכנה👏👏
ובגלל שבת-ים די קרובה לתל אביב נצא בסביבות 4 לפנות בוקר, מוקדםם לייי😭😭
אני בטח ארדם על איזה ספסל.

הטיסה שלנו רק ב7 בבוקר פשוט שדה התעופה הזה -ימח שימו- סתם לא. חס וחלילה הוא מספק לי הנאותת😋
הוא פשוטט מעכב איזהה 3 שעות!!
סתם שורף זמן.

אני אחרי מקלחת, כבר לבושה עם הבגדים למחר. למי ישש כוחות להתארגן בבוקר??
שמתי בגדים נוחים, שורט גינס וחולצה שחורה רחבה של אדידס.
יאלהה 9 וחצי למיטה!!! אין מצב שאני לא אשן את ה6 שעות שליי לפחות -,-

בבוקר נפרדתי מאבא בחיבוק דוב ענקייייי!! ואני ואמא הבטחנו לשלוח המון תמונות.

אני רק זוכרת שהעברנו את המזוודות והדרכונים, היו כמה בדיקות וברגע זה מצאתי את עצמי רדומה על כיסא וקולה של אמא "יאלההה מאמי צריך לעלות למטוס" וברקע 'טיסה 486 לכיוון נו-יורק יוצאת בעוד דקה' חחחח אוקיי מה?? אהה מטוסס טסים!! וואו. תהל. תתאפסי על עצמך. "אמאא טסיםם בואיי" קפצתי פתאום בהתלהבות מושכת ביידה.

היי מה אתם מסתכלים עליי אנשים? אף פעם לא ראיתם ילדה מתלהבת? 🙄

אני נכנסת למטוס ומתיישבת לתומי ליד אימי כמובן. ופתאום היא רצה אליי בהתרגשות, מחבקת אותי "אמאא אמרה לי שאת תיהיי פהה" לינליןן!! חיבקתי אותה חזרה אבל בראש שלי רק הייתה השאלה אם אושר פה.. איך לא חשבתי על זה קודם??

שנשאל אותה? נעשה את זה בעקיפין "עם מי את פה?" שאלתי. כן עשית את זה מאן.
"אמא ואבא עובד אבל אמא אמרה שאולי הוא יבוא אחר כך" היא אמרה והוסיפה "ואושר לא רצה לבוא אבל.." לא רצה לבוא? אוף. ילד דבע. מי לא רוצה לטוס לחו"ל אחי תראה עולם!! ואז ראיתי את זה והבנתי שהאבל זה, 'אבל בסוף הוא בא'. ידו עטפה אותה והרימה אותה עליו. "מה באת לראות את המטפלת שלך?" הוא שאל עם חיוך, מביט בי לשניה ומחזיר את עיניו אליה. -המטפלת שלך- זה מה שאני עכשיו.

"בואי את עכשיו הולכת לשבת ליידי וליד אמא ונראה מהחלון איך המטוס עף בשמים, יאללה??" הוא שאל אותה בחיוך וסימן עם ידיו כאילו עף. "אבל אמא אמרה לי שתהל תשב איתנוו" היא אמרה, שאני מה? מה קורה פה?? "חחח לכי איתו לין, אני פה ליד אמא שלי" אמרתי מתחמקת. "לאא נו תהלי" היא אמרה מתחננת שנית ובדיוק שבאתי להמציא עוד תרוץ אורלי באה, "לין ממש שמחה לראות אותך, אז הצעתי שנתחלף שתוכלו להיות יחד" אוי נו באמת. אני מאוהבת בלין, אבל אושר.. "צודקת נחמד שתיהיו ככה יחד, תהנו" אמא שלי אמרה, גם משתפת איתה פעולה וגם מקימה אותי, ממש צמד חמד הן, יופי. "נו תהלל" לין אמרה מתחננת. "אני באה" אמרתי וקמתי ממקומי, לא שהיה לי ברירה אחרת.

אני כל כךך מוטשת ועייפה שחלמתי בהקיץ!

"את רוצה לעוף או מה? שבי כבר!" אושר אמר לפתע, כבר שכחתי איך זה מרגיש לשמוע אותו פונה אליי. התעשטתי על עצמי והתיישבתי במהירות.

אושר התיישב על יד החלון, לין על ידו ואני על ידה. המטוס התחיל לנסוע במהירות על המסלול ואז התרומם "אמאלההה" לין צעקה מביטה מבעד לחלון..

החלטנוו לשנות אווירההה✈✈✈

אנחנו רוצות להמשיך ואתן??
כל מה שצריך לעשות זה 20 תגובות אבל הפעם 25☆ יאלהה תפציצוו מאמינות בכןן❤❤❤