New Life

פרק 16 - Taxi

נק' מבט תהל:

כעבור שעה, שבמהלכה רק הסתכלתי והקשבתי לחבורה המפגרת של אושר, חוץ מנתי ובן כמובן.
הייתי אסירת תודה שהבנות הסכימו שנחזור לבית, זה לא שלא נהנתי - פשוט אני לא יכולה להסתכל על היצור הגועלי הזה שעומד פה מלפני.
חיכינו בנתיים למונית שתגיע,
בעודי מביטה בחיוך הזה שלו.
אני קולטת פתאום שלא שמתי לב עד עכשיו לבורות חור החזקות שיש לו בלחיים. מזה הגומות החן האלה ? מישהו יכול להסביר לי? ושלא נדבר על השיניים הישרות והמבריקות האלה!! ולזה שעיניו מתכווצות כשהוא מחייך, החיוך הכי יפה שראיתי אי פעם בחיי.
אוף די תהל הוא לא בשבילך - הוא בדיוק כמוהו...

המונית הגיעה לאחר שלוש דקות, היא הייתה גדולה כזאת כמו חצי טרנזית, בחיים שלי לא ראיתי מונית כזאת, מזל שהיא הייתה גדולה כי אנחנו 5 בנות, או שאולי הן בכוונה הזמינו אותה, כי הן ידעו מראש, טוב מה אני חושבת על זה בכלל? אני משתוקקת להגיע כבר הביתה!!

ישר רצתי אליה, וכשהייתי בפתח הדלת של המונית הסתובבתי לאחור, כדי לראות היכן הבנות, אך הן לא היו בשדה הראייה הקרובה שלי, אבל הוא כן.
מה הוא רוצה ממני? עלוקה.
אושר היתקרב וזז מולי קרוב קרוב, הוא הושיט את ידו.
פאק מזה? הוא רוצה להגיד לי שלום?
בתוך תוכי היתלהבתי, אחרי כל השינאה שלנו?
אז התקדמתי אליו עם ידיי המושטות, ופני לחיקו.
הוא עקף אותי והעביר לנהג כסף, שמעתי את הגיחוך שבגרונו.
אה.
צפוי.
חחחח מה בכלל חשבתי לעצמי? שהוא רוצה לחבק אותי?
הוא רק הושיט כסף לנהג שמאחורי.
ואי איזה סתומה אני!! יצאתי מושפלת, הוא בטח חשב שאני רוצה חיבוק, דיי אני רוצה להיעלם ברגעים אלו ממש.
אני בדוק ניראת כמו מר עגבנייה!!!
רגע!
מה הוא עושה?
הוא גם בא איתנו?!
לא כזה הבנתי מה הולך פה.
אז התקדמתי לבנות שהיו במרחק של שניה ממנו.
כשהגעתי אליהן שאלתי את ספיר, והיא הנהנה בראשה והשיבה "אושר גר בשכונה שלנו, והוא לא הוציא את הרכב שלו היום אז.. את יודעת כבר"
"מה יודעת?" שאלתי כלא מבינה.
"חחחח שהוא בא איתנו, תהלי מה יש לך??" הן צחקו.
"מה? אהה. לא .. לא משנה.."
באמת מה יש לי?
אולי אני עדין מבולבלת ממה שקרה מספר שניות.

במשך הנסיעה הנהג הפעיל שירים מרגיעים, ואני עצמתי את עיניי נותנת לעצמי להירגע אחרי כל הלילה המחריד הזה...
שניה לפני שהגענו לביתי ספיר ניערה את כתפי, "עוד שניה בביתך, תתעוררי" היא ציחקקה.
"חחחח ואי מזל אני גמורה מעייפות" עניתי תוך כדי שאני מתמתחת..
כשהנהג עצר מול ביתי, הושטתי לו כסף אך הוא אמר שכבר אושר שילם לו.
"לאלא תיקח את זה ממני, ותחזיר למי ששילם לך את הסכום שלי." אמרתי לנהג עומדת מאחורי דברי.
אושר אמר בקולו המצמרר "נו יאללה אל תעצבני אותי עכשיו, שונא את משחקים האלה."
"מה הקשר? אני לא יכולה שמשלמים עלי. קח את זה!!" התעקשתי.
"תתרגלי." ענה בנונשלנטיות.
טוב האמת שכבר היה ממש מאוחר, והייתי גם כל כך עייפה, שידעתי שאני לא אנצח אותו עכשיו, אז העדפתי לוותר.
"זה רק בגלל שאין לי כוח להיתווכח איתך שוב. לילה טוב." עניתי באדישות..
אושר מלמל משהו שלא כלכך הצלחתי לשמוע, אבל עדפתי להיתעלם. ומיהרתי לכיוון הבית, חיכיתי לגיל ומאי שניפרדו מאנה וספיר, הייתי ממש עייפה שלא היה לי אפילו כוח להיפרד מספיר ואנה..

כשסיימנו להתארגן לשינה, ישר ניכנסתי אחרי גול ומאי למיטתי הרכה והנעימה.
דיברנו וצחקנו על כל היום המתיש והמוזר הזה.
ולאחר כמה דקות
גיל ומאי כבר נירדמו, ואני עם כמה שהייתי יותר עייפה מהן, מחשבותיי נדדו וניתקעו עליו.
על הגבר הזה...
לאט לאט כשאני מצליחה להירדם, תמונות של עיינים ירוקות זועמות עם קוי לסת מהודקות, וחיוך גומות חן עמוקות ממלאות את חלומותיי..

בנותת החלטנו לשנות את זמני העלת הפרקים, נשתדל לפרק ביום בלי התחשבות בתגובות, צפיות וכו'
קריאה מהנה💖