New Life

פרק 40 - אמת או חובה?!

"האם ההווה שלנו הוא תוצאה מהעבר שלנו ?"

פרק כפול🙅

נקודת מבט תהל:

כשאושר חזר מאימו, הוא אמר לי שהמשפחות שלנו
הבאשלות האלה -,-

לא מתכוונים להיכנס לים והם רוצים לשבת לאכול במסעדה פה בחוף ושואלים אם אנחנו רוצים להצטרף, סירבתי.

"אכלנו עכשיו במלון". עניתי. "אנחנו פה כבר כמעט חצי שעה ואכלנו בכלל באחד אז איך עכשיו יעמה?" הוא אמר, טוב שלא הרביץ לי וזהו. "חחח בסדר ומה השעה עכשיו?" שאלתי מתגוננת "16:00" הוא ענה צוחק, "אהה😅" אמרתי מגלגלת את עיני.
טוב אז לא צדקתי.
קורה -,-

"אני רעב כל שעה עגולהה" הוא אמר ואז הוסיף "ולכי תדעי מתי נחזור".
"אני אלך יותר מאוחר, תלך" אמרתי משחררת אותו.
"חחח מה פתאום מה תשארי לבד?!" מה הוא שואל כאילו הוא ישאר איתי "יש לי ברירה?"
ספק שאלתי ספק אמרתי
"כן, אני נשאר" אני מדמיינת נכון?! "למה נראה לך, אתה רעב!" התעקשתי.
ברור שאני אשמח להישאר איתו, אבל למה שהוא לא יאכל בגללי? "אמרת שתלכי יותר מאוחר לא?", "אולי" עניתי.
"גם אולי מתקבל" הוא ענה ולפני שהספקתי להגיב צעק להם שאנחנו נשארים. "למה??" שאלתי, "הבטן שלי תתמודד"
הוא ענה.

הנה! זה חלק מעניין האכפתיות שעליו אני מדברת, אתה אמור להשאיר אותי למות בים וללכת לאכול כאילו אני לא קיימת!!

"על מה את חושבת?" הוא שאל, ורק אז שמתי לב שאצבעותי משחקות בחול הרך ואני עסוקה במחשבותי "מה? כלום" עניתי מיישרת את מבטי.
"את גרועה תהל אסולין" הוא אמר נעמד, "מה?" שאלתי
מה הוא רוצה? מה עשיתיי??
"באה למים?" הוא שאל מושיט אלי את ידיו, כרגיל משנה נושאים תפסתי בהן והתרוממתי.
שרירי ידיו התבלטו ואני ניסיתי להחזיק את עצמי למולם, אך הם לא שווים כלום לאחר שהוא הוריד את חולצתו וחשף את גופו,
זה כבר עולם אחר.. 😍
טוב תהל דיי.
הנחתי את הטלפון על החול ואת השורט מעליו. התקדמתי בין המים, "אל תיהיי בת יאלהה" הוא אמר תופס ביידי והחל לרוץ "אושרר" צעקתיי שאני נגררת אחריו. כשהמים החלו כבר לעלות עלינו, נעצרנו. "לאא נורמליי" התנשמתי "מי ישמע רצת 2000 ישמנה" הוא אמר ואני השפרצתי אליו מים כתגובה😑,

צחקנו, צללנו, רבנו, השפרצנו, היה לי פשוט מושלם עד הרגע שניהיה לי קפואאא!! או שבעצם זה הרגע המושלם?! "קרר לייי, שנצא?" הצעתי ששפתי רועדות. בלי לחשוב פעמים הוא תפס ברגלי ובגבי והרים אותי בין ידיו, "תודהה" אמרתי רועדת, הוא קירב אותי אליו ושאל "יותר טוב?" הנהנתי בראשי. הוא לא הוריד אותי עד שהגענו לדברים שלנו, "הגענו יפרה" הוא אמר ורץ להביא לי מגבת "קחיי" הוא צעק זורק אותה עלי, נעטפתי בה והתיישבתי על החול הרך, הרמתי את הטלפון שלי וראיתי שכבר עבר שעה וחצי מאז שהיינו במים! אך לא הופתעתי.. הזמן עובר מהר שנהנים לא?! התלבשנו ואז הצעתי בצחוק "אמת או חובה?", ציפיתי שירד עלי ממש הייתי מוכנה לזה. אבל להפתעתי הוא זרם. "יאלה תור תור, אני מתחיל" הוא הציע, ואני הסכמתי.
זה התחיל בצחוק כמו ילדים קטנים, לקפוץ, לדבר עם אנשים, להשתגע ואז הוא התחיל לפתח את זה, שאל על נשיקות ואם אני בתולה השאלה הדהימה אותי כאילו ברור שכן!! אבל לקחתי את עצמי ביידים כמו ילדה בוגרת וכך גם עניתי. פתאום שמתי לב שהוא אף פעם לא אומר אמת, אפילו במשחקים הוא בורח מהאמת שלו , "דיי תגיד אמת, תגוון!" אמרתי שהגיע שוב תורו, לא יכולתי עוד. "טובב אמת! אמת!" הוא אמר מרים את ידיו כמאויים ושתינו צחקנו, "מה זה איך כבר מתחיל להחשיך?" שאלתי, "כי בטח כבר מאוחר. רצית אמת, קיבלת מה התחמקת?", טוב לפני שהוא יתחרט..