New Life

פרק 42 - זהירות אהבה

נקודת מבט תהל:

"את עושה את זה מושלם.."
כבר יום שלם שהמשפט הזה מהדד לי בראש, יום שלם שעבר לי לצד אושר לוי. בלי בלאגן, בלי מריבות, בלי העלבות.
אולי יום נשמע ממש קצת.. אבל במקרה של אושר זה שיא!
והלוואי וככה ישאר..

"אז מהה יפה שלייי עוד שלושה ימים עוזבים את נו יורק סיטיייי, עצובה??" הוא שאל מפתיע אותי בחיבוק מאחורה בזמן שאני בוהה בבגדים המעלפיםם בקניון העצום הזהה!!
"תתפלל שבמיאמי יהיהה בגדים כאלההה" אמרתי לוקחת עוד 2 חולצות למדידה "חחחח רק תשאירי להם בגדים בחנות" הוא אמר צוחק, לא רוצהה! "אני מוכנה לשנות את השם של החנות לארון של תהל אם כל כך קשה להם להיפטר מהם" עניתיי, חלוםם חלוםם!! "ומה עם הארון של אושר?" הוא שאל בחיוך, "נמצא לך איזה קופסא יפה" עניתי בצחוק. "חחחח עופיי מפה ילדה" הוא אמר בא לפנות לכיוון הצד של הגברים "איזהה שופינג היסטרייייייי" אמרתי בקול הומואי, כאילו מחקה אותו "וואיי וואי את תקבליי מכותתת" הוא אמר מתקרב אלי שוב "מחכהה" עניתיי בחיוך עוקצני "אחחח" הוא נאנח תופס בראשי ומדביק לי נשיקה חזקה במצח.

אלוהים!
תהל מתה.
מאוהבת.
ביי.!

"מעלפים הבגדים פה" אמא של אושר פתאום נעמדה על ידיי "אהה..אה. כןן מושלמים" עניתי מתעוררת מהחולמות (אושר) בהקיץ שלי.
"נוו איך הבן שלי?" היא שאלה בחיוך, "הוא.. הוא ממש חמוד" עניתי
איך אני אמורה לענות על שאלה כזאת??!
"הוא מושלם ואני מאוהבת בו" היא אמרה מחיכת ואז הוסיפה בקריצה "יותר אמין לא?" חחחחחחח אני בטוחה! איזה פאדיחות😂 "שקופה?" שאלתי צוחקת. "אל תדאגי זה הדדי אני מכירה את הבן שלי" היא אמרה וכל הפרפרים בגוף שלי התחילו לרחף, שמישהו יקבור אותיי!!
"אבל כמו שאני מכירה אותו, ואל תגידי לו שאמרתי.. אבל את צריכה להיזהר" היא אמרה  והפרפרים מיד נחו
והפכו לכאב מבלבל בבטן
"להיזהר?.." שאלתי חוששת "חחח אל תלחצי, מי שתתפוס מקום בלב האמיתי שלו תזכה, פשוט הוא אוהב להתכחש אליו, אז תשמרי על עצמך, אני חוזרת לאמא שלך תהני" היא אמרה מעבירה ליטוף על כתפי בחיוך והתקדמה.

לא רציתי להתעמק במה שאמרה, כי אני יודעת שאני אכניס את עצמי למחשבות שאני לא אצא מהם! אז.. לקחתי את כל הבגדים שבחרתי ונכנסתי לתא מדידה,
כי אין הסחת דעת יותר טובה משופינג😋

אחרי שהסתובבנו, קנינו בערך את כל החנויות ואכלנו כמו שצריך חזרנו למלון, חייב לישון מוקדם כיי מחר בבוקר הולכים לAstroland פארק השעשועים הכיי ענק בנו-יורק!!😍

....יום למחרת....

"לאאאא תורידו אותייי" "אמאאאאא " ״אעעאעא נו עכשיו!״ אלהה הדברים היחידים שהוצאתי מהפה שלי בזמן שהרכבת הרים הלא נורמלית נוסעת לה בכיף שלה -,-
לא מאמינה שהשתכנעתיי לאושר הזההה! "נשבעע עשית לי נמק ביד" הוא התלונן שירדנו, "מהה זה היה מפחיד" אמרתי מתגוננת, "היה בן זונההה" הוא אמר בהתלהבות "בן זונה במובן הרעע" אמרתי בפרצוף חמוץ, "חחחח תרגעיי נוו זה היה כיףף" הוא אמר ואז הוסיףף "ובלי קללות שמעת??" "אפליותת!! ולך מותר??" שאלתיי בציניות, דווקא שמחתי שהוא אמר לי את זה,
סימן שאכפת לו..
"כן אני המלך" הוא אמר בחיוך "יאלה מלכה בואי נמצא לך משהו יותר מפחיד" הוא אמר מושך ביידיי בזמן שאני 'בוכה' לוו שהספיקקק לייי!!

הוא מלך, סבבה נבליג..
אבל הוא קרא לי מלכה?!
או שאני בחלום או שאני צריכה להתחיל לקלוט שזאת המציאות שלי..

אחרי שנגגרתי אחריו לאיזה 3 רכבות הרים ו2 דברים שכאלה מסתובבים ואמאלההה!! החלטתי לנטוש אותו לטובת לין ששיחקה במקומות של הילדים. משום מה רק אמא שיחקה איתה, אבל זה שימח אותי, כי בוא נגיד שקצת הייתי עסוקה באושר הטיול הזה..
למרות שכל הזמן שלא הייתי איתו, הייתי או עם לין או עם הוריי היפים עדיין התגעגעתי אליה..
"אימושש מה קורה?" שאלתי מנשקת אותה ואז חיבקתי את לין חזק, "ומה איתך קטנה נהנת??" "כןן" לין ענתה בחיוך וחזרה לעיסוקיה, התיישבתי על יד אמא. "תביאי לי חיבוק מאמי שלי , התגעגעתי אלייך" היא אמרה, חיבקתי אותה חזקק!! "גם אני התגעגעתיי אלייך" אמרתי בחיוך ענקי. "יפה שרק פה, מול העיניים שלי אני אמורה לגלות שמצאת לך גבר בלי לדעת כלום, בלי יעוץ. גדלת לי אה תהלי?.." היא אמרה ואני בטוחה ששמעתי עצב בקולה, "גבר" אמרתי צוחקת "לא צריך להגזים" זה היה נשמע לי רשמי מידי.. "בן כמה הוא? 18. זה לא גבר?" היא אמרה ואז הבנתי את כוונתה, "אמא גם לירון.. " החלתי לומר, "עזבי לא נכנס לזה, איך הוא?" היא שאלה. את האמת לא ידעתי מה לומר.. "נחמד" עניתי לא בטוחה. "הוא מבלבל אותך הא?" היא שאלה, מכירה אותי.. "את לא מבינה כמה״ עניתי מיואשת, מניחה את ראשי על כתפיה. "אני מאחוריך בת שלי, את יודעת את זה נכון?" היא אמרה וידעתי שהיא מתחילה לומר משהו,
אז התרוממתי כדי להביט בה והנהנתי שתמשיך.

"הפחד הכי גדול שלי היה שתפחדי להתאהב שוב ואם הצלחת? אז מי אני שלא אתמוך בך??!
אבל.. הפחד הכי גדול של אבא שלך הוא שתפגעי שוב .. ועם כל האהבה של אורלי לבחור הזה שבין היידים שלך, אני שמעתי ממנה שהוא לא מי יודע מה חיים קלים, אז תשימי לב לאן הרגלים שלך הולכות."
היא אמרה בדרך הכי דואגת בעולם ולא נשארו לי מילים.
אף פעם הם לא אמרו לי שהם מפחדים מזה, ידעתי שכן.. אבל שהפחד הכי גדול שלהם קשור אליי?? לא העלתי בדעתי..
"את חושבת שאני עושה טעות?" שאלתי בהיסוס ובלי לשלוט דמעות עלו בעיניי.. אם אמא שלו אומרת שהוא לא חיים קלים,
אז מה אני אגיד?!.

"אני ואבא נתנו לך את החיים במתנה, אנחנו יכולים לייעץ לך מה לעשות עם המתנה אבל בתכלס מי שקובע? הוא זה שהמתנה בידיים שלו"

*פרק כפול בגלל שלא העלנו עד עכשיו

*140 צפיות
*25 הצבעות
*25 תגובות