פרק 22 - Cold Heart

767 45 5
                                    

המשך נקודת מבט תהל..

זה הזוי, זה זה פאק! חלום? סיוט? לא לא ידעתי איך להגדיר את זה.
כשהוא התכופף לראותי, זאת אומרת לבדוק, לא יודעת! בקיצור ראיתי חוץ מאת פניו את כתפיו, מה שגרם לי להבין שהוא בלי חולצה. אין אני לא אעמוד בשרירים האלה, אני יודעת😭
"קטנה קטנה אבל את עוד לא עכבר צאי משם" הוא אמר ונשאר לשבת על המיטה. "אושר?? מה אתה.. עושה.. פה..??" שאלתי בהיסוס, הלם, חוסר הבנה, הכל ביחד! "גם נכנסת לי לחדר, גם מסתתרת לי מתחת למיטה, כדי שאני לא אראה אותה, ועוד שואלת מה אני עושה פה? איזה בדרנית! מה את עושה פה?" הוא אמר וממלותיו המזלזלות נתפס לי רק. נכנסת לי לחדר. הוא גר פה?? הוא אח של לין?? הבן של אורלי וליאור?? משפחה כל כך מושלמת והוא חלק ממנה?? איך זה הגיוני ?
"החדר של.. שלך?.." שאלתי בהיסוס.
"לא זה חדר של מישהו אחר, סתם החלטתי להיכנס ולהתיישב לי כאן, סתם ככה. כי באלי." הוא אמר בזלזול. וואיייייי, מה אחיי!! לא ברור לו שאני אבהל?!
מאיפה לי שזה חדרו. "טוב מה שתגיד.." אמרתי מסיטה את מבטי מגופו, ורק אז קלטתי שאני מביטה בגופו ההורס!!! ו א ו ו ...
"תראי תהל אני מבין שקשה לעמוד בפני אבל רק חייכתי אליך אז למה להידבק אלי עכשיו" הוא אמר צוחק. מה?? "מה מה? מה אתה רוצהה??" שאלתי בעצבים.
"חחחח אל תכחישי, אולי, אולי, פעם הבאה ניתן לך, אבל די אל תעקבי אחרי" הוא אמר שוב. לא הבנתי אם הוא צחק, או היה רציני, מה מה, באמת שלא הבנתי. "אושרר" אמרתי מרימה את קולי מעט, ואז הוספתי בקול רגיל. "מה אתה רוצה ממני?" בזלזול.
כי באמת כמה שהוא.. שהוא.. וואו! מה הוא מרשה לעצמו יותר מידי. הוא שינה נושא, הלם.
"לדעת מה את עושה בבית שלי?" הוא שאל. טוב זאת שאלה הגיונית..
"רגע רגע אל תגידי לי, את הבייביסיטר???" הוא שאל בחוסר רצינות.
השבתי בחיוב ואז הוא התחיל לצחוק, "פחחח" המשיך.. "מה כל כך מצחיק?" שאלתי ברצינות. "סתם בייביסיטר בדרך כלל עושים לילדים שקטנים ממך, את יודעת" הוא אמר. מאוד מצחיק. מבדח. ואי לין! באמת מה איתה!!! הסתובבתי לצאת מהחדר אבל היא בדיוק הופיעה בכניסתו.
"אבל תהל למה נעלמת לי?" היא אמרה בקול עצוב ונעמדה על ידי.
"אני מצטערת, בואי להתקלח." אמרתי תופסת בידה, מביטה באושר, מסתובבת ובאה לצאת, ואז על סף הדלת לין פנתה אליו. "אושר מה אתה כל הזמן היית בבית?" היא שאלה בבגרות. "לא. טוב צאו לי מהחדר" הוא אמר, ברוע כזה. אליי לא אכפת לי. אבל תענה לה יפה חתיכת דפוק.
"בואי לין" אמרתי לה. "רגע" היא אמרה ורצה לחבק את רגלו של אושר, חיוך התנגב אל פניו אבל הוא מיד ניסה להסתירו. אני ראיתי את זה. ראיתי שהוא מנסה להראות 'אושר הקשוח הזה' למה? "מותר לך לחייך אתה יודע" אמרתי בקול שקט ואז התחרטתי, בדוק יהיה לו מה להגיד! 😑 "וואיי באמת?? לא ידעתי תודה על האישור" הוא ענה בחיוך מזוייף.. כמו שחשבתי. אבל הוא הקשיב לי. הוא הקשיב לי והוא הקשיב לי נהנהנהנהנה. טוב תהל ששש. מה את מתלהבת. בטח סתם היה בא לו לחייך, בכל זאת אחותו הקטנה מחבקת אותו אז.. הוא התכופף אליה בחיוך ונישק אותה בראשה. "לכי להתקלח יפה שלי" הוא פנה אליה. היא הנהנה בראשה בחיוך, תפסה בידי ויצאנו מהחדר. זה זה היה כל כך יפה איך שהוא הביט בה, בדאגה כזאת, באהבה.
אז יש לו לב?.. או שאולי זה פשוט כי זה משפחה.. חבל שאני לא אחותו.
טוב די הדלקות זמנית, זה יעבור.
אני ממש לא הולכת להתאהב שוב, זה סבל, חרא, ובעיקר מיותר.
קילחתי את לינלין ופשוט הרגשתי מותשת וחייבת לישון.
היא ביקשה שאלך לישון יחד איתה, הלבשתי אותה והיא ביקשה ללכת לישון בחדר של הוריה. אורלי אמרה שזה בסדר אז הסכמתי, נכנסו לחדר, הדלקתי את הטלוויזה, השכבתי אותה לחיקי ובין רגלי ונרדמנו..

נקודת מבט אושר:

עם כל הכבוד, כפרה על ה' אבל שישחרר
חאלס לתקוע לי אותה בכל מקום!! אני אמור לראות אותה בבית שלי עכשיו כל יום?? במקום שעל השבוע הראשון שתיהיה לי על המיטה, אני מוצא אותה אחרי כמעט חודש מתחת למיטה שלי משחקת מחבואים עם אחותי הקטנה.
אחח מה יהיה עם החיים האלה..

ישבתי בחדר ובדיוק טל, ידידה או יזיזה. מה שמתחשק לי באותו רגע.. התקשרה.
הרצתי איתה איזה 5 דקות שיחה ככה ונכנסתי להתקלח, עשיתי לעצמי אמבטיה ככה בכיף. וואלה יש סיכוי שהתעכבתי שם איזה שעה. יצאתי, שמתי בוקסר של קלווין קלין, רחב יחסית שתהלי לא תתפתה לנו פה,😏 ויצאתי מהחדר לחפש לאכול, מצאתי מוקרם שבטוח לא היה של אמא, בטח תהל הכינה..
חשבתי לעצמי.
שמתי לי בצלחת והדלקתי את הטלוויזיה, נודררר זה היה אחד הדבריםם😍
סיימתי לאכול לאחר כמה דקות ושמתי לב שהבית שקט.
עליתי לקומה למעלה לראות אם לין נרדמה, בטח זאת הסיבה, נכנסתי לחדר שלה והיא לא הייתה שם..
כרגיל בחדר של ההורים שלי.
נכנסתי וראיתי אותה ישנה שם בין רגליה של תהל. היא היא ישנה כל כך יפה, כמו מלאך.
והלוואי והייתי מתכוון ללין עכשיו..
גם לין, מלאכית קטנה שלי..
הרמתי את לין לחדרה וחזרתי לחדר של הורי, להעיר אותה, מי יודע מתי הם יחזרו.
"תהל?" אמרתי והיא לא הגיבה. התיישבתי אל המיטה. "תהל מאמי קומי" אמרתי נוגע בעדינות בכתפה. אני לא יודע איך מעירים זין! "איזהה יפה את כוסעמק!!" אמרתי בלחש..
ואז נענתי בכתפה שתתעורר. "מממ?" היא מילמלה בקול עדין מתמתחת קלות. וששמה לב שזה אני מיד התיישרה בבהלה.
"סוף סוף התעוררת" אמרתי.
"מה ישנתי הרבה?" היא שאלה בקול חמוד. "חחח לא, לא יודע." עניתי.. "קיצר קומי קומי" זרקתי לאוויר בקרות, התרוממתי מהמיטה והסתובבתי לצאת מהחדר.

נקודת מבט תהל:

אין ספק שהתעופפו לי כמה פרפרים בבטן שפתחתי את עיני והוא הופיע מולי.
ואני בטוחה!! בטוחה ששמעתי אותו מדבר אלי, אני די בטוחה גם שאמר שאני יפה.. או בטח חלמתי את זה..😒 שהוא בא לצאת מהחדר לא יכלתי יותר. הייתי חייבת להבין למה הוא תמיד בורח! או לפחות לדעת שניסיתי.. "אושר?" קראתי לו. הוא עצר והסתובב אלי ובמבטו הבנתי שהוא מוכן להקשיב. "למה אתה תמיד בורח?.." שאלתי בקול עדין וטיפה מהסס. בכל זאת אי אפשר לדעת איך הוא יגיב על זה.
שמתי לב שהוא מהדק את זרועותיו, כאילו מנסה להישאר חזק.. "תהל תקשיבי.." הוא ענה ברכות. יש מצב שבאמת סוף סוף אנחנו הולכים לדבר?? הוא אשכרה יכול לפתוח את הפה לרגשות ולא רק לקללות? "הרמתי את לין לחדר שלה אז.. תרגישי בבית" הוא אמר. מההה הקשר עכשיוו!!!
הוא הידק את לסתו, שיחרר את ידיו ופנה לצאת. ואז הסתובב שוב, אולי עכשיו?..
כולי מלאת ציפייה ומבטי מהוסס.
"ודרך אגב, המוקרם שלך נדיר" הוא אמר בחיוך ויצא מהחדר..

זה הולך להיות קשה משחשבתי..

New LifeWhere stories live. Discover now