פרק 50 - הכאב מאיים לחזור

527 35 1
                                    

יום למחרת, 10 בבוקר

נקודת מבט אושר:

"מה שוש לא קמת??" אמא שאלה נכנסת לי לחדר

"אהה.." עניתי מתמתח

"הערתי אותך ב7 וחצי! כבר הספקתי לעשות סידורים ולחזור"

הבטתי בשעון וראיתי 10 בבוקר
אופס🙄

"אהה שוש היום ב7 אני ואבא יוצאים"

אתה שומר על לין.. הינה זה בא.

"וכדי לא להכביד עלייך"

כפרה עליה מתחשבת.

"אז קראתי לחברה שלך, בטח תשמחו לערב ביחד"

או שלא כל כך?
סעמק.
חברה? תהל?!

"תהלל?" שאלתי במעט צעקה

"חשבתי שתשמח"

"אה, לא לא. בטח" אמרתי בחיוך מאולץ, כדי שלא תשאל יותר מידי שאלות והיא יצאה מהחדר.

סעמק.
חייב לעוף מפה בערב.

התקשרתי לחברים ואף אחד לא יכל סעמק.
נתיי בהכנות ליום הולדת ובן ושי במשחק של חייפה. בעעע

אז מה? לילה עם תהל?.
זין של חיים.

..19:00..

נקודת מבט תהל:

טוב תהל תרגעי.
יכול להיות שאושר לא יהיה שם , אז מה אם אורלי אמרה ש "אושר בטח ישמח שתשארו בייחד".
אוף.
הוא לא אמר לה כלום וזה רק הופך את ההתחמקות ליותר קשה.
שהייתי חייבת להסכים לביביסיטר הזה.
......
חייגתי אליה להודיע לה שאני בחוץ.
"מתוקה כבר יצאנו, אושר רואה סרט עם לין, תצטרפי אליהם, תהנו"
תשובה קצרה, שהכניסה אותי למערבולת רגשות.

דיי תהל את המשכת הלאה.
ניסיתי להזכיר לעצמי,
לקחתי אוויר ודפקתי בדלת.

"פתוחחח" כולו של אושר נשמע.
ניסיתי לפתוח אך היה נעול.
"אהה רגעע" הוא צעק שוב ושמעתי את צעדיו מתקרבים אל הדלת.

הוא פתח את הדלת, שערו המבולגן נפל על מצחו.
גופו חשוף ורק מכנס בד קצר מכסה מעט את רגליו.
עיניי הטורקיז שלו הביטו בעיניי
'בטח הוא חשוב לעצמו מה אלה המשקפיים האלה'
ולאחר מכן עברו אל גופי.
הסתכלתי עליו והרגשתי איך הכאב מאיים לחזור.
אבל נאבקתי בו.

"אושר זאת תהל??" שמעתי את קולה הנלהב של לין.

הוא גילגל את עיניו וראיתי איך הוא בולע רוק בגרונו על מנת להתעשט.
מעניין אם גם לו כאב כמו לי..

"אה.. כן." הוא אמר, מסתובב ומתקדם לעבר הסלון ואני אחריו.

לין קפצה עלי בחיבוק.
התגעגעתי לנסיכה הקטנה הזאת.

"תראי זה סרט יפה, אני ואושר רואים" היא אמרה מושכת ביידי, שאתיישב.
התיישבתי והיא התיישבה עלי.

ואז אושר קם, משחק בשערו.
והינה יבוא שקר.

"אהה.. לין. אני אלך לחדר. אה.. תשארי לראות עם תהל סבבה?"

ידעתי.
מכירה אותו.
הייתי חייבת להראות לו שהמשכתי הלאה ולא באמת אכפת לי אם הוא יהיה פה או לא.
מה שלא נכון אגב.

"לין את רוצה שאחיך ילך?" שאלתי פונה אליה. היא סימנה לא בראשה
ואז הבטתי בו, הוא נאנח והתיישב.

צפינו בסרט בשקט מוחלט.
מידיי פעם לין הסבירה לי ואני הפגנתי  התעניינות.
שמתי לב שבכל פעם שנשמע צליל הודעה במכשירי אושר הביט בו.
אני לא יכולה להכחיש שלא עשיתי אותו דבר כששלחו לו הודעה
מקווה שאלה חברים..

"עכשיו משחקיםם" לין קפצה בהתלהבות כשהסרט נגמר ומשכה בידיי, מובילה אותי לחדרה.

סוף סוף.
שעה ומשהו, עוד רגע נרדמתי.

"ליןן" אושר צעק לה.
נעצרנו והיא הביטה בו "כפרה שלי עוד 10 דקות את הולכת לישון"

ואז מה? אני פשוט אלך?
מה אני אעשה שהיא תישן?
אוף אוף.

"משחקים תופסת! אני התופסת" היא אמרה במהירות ותפסה אותי.
צחקתיי "רגעע לא הספקתי לברוח" אמרתי מתגוננת.

"אני סופרת עד 5" היא אמרה בחיוך ערמומי והחלה לספור.
רצתי מעט וכמעט החלקתי.
אושר החל לצחוק ולא ידעתי אם הוא צוחק ממני או עלי.
בחרתי להתעלם.

לין רצה אחרי ותפסה אותי.
"עכשיו תורך" היא אמרה, ספרתי כמוהה ואז רצתי קלות ותפסתי אותה מדגדגת אותה והחלתי לצחוק, נדבקת בצחוקה המתגלגל.
"זה לא כיף רק שתיים" היא אמרה משלבת את ידה.

לקרוא לאושר להצטרף? ומי??

תהל המאוהבת?
או תהל הביביסיטר?

מקוות שאהבתן!
אם תיהיה היענות, פרק חדש יעלה כבר מחר.

New LifeWhere stories live. Discover now