פרק 21 - מחבואים

739 39 1
                                    

נקודת מבט תהל:
אחריי 3 שעות! שבהם הזמן טסס עם שגעונות, אפילו שפכנו נצנים אחת על השניה. - מה היא התחילה😂 - בקיצור משחקים, צחוקים, ים תמונות וכמובן שהאכלתי אותה. השעה הייתה כבר 8:00 והיא צריכה כבר להתקלח ולהתארגן לשינה,
לא שמתי לב לשעה יאו.
"לינלין יאלה הגיע הזמן להתקלח" אמרתי לה. "עוד מעט" היא ביקשה בנחמדות, "אבל קטנה את צריכה להתקלח" אמרתי מנסה לשכנע אותה בנעימים, קשה להתנגד ליצור החמוד הזה!! "אז משחק אחרון ואז טוב?" היא ביקשה.
נכנעתי לחיוך הזה. "אחרון, מבטיחה?" שאלתי בחיוך.
"מבטיחה!" היא ענתה.
היא רצתה מחבואים! וואו שנים שלא שיחקתי את המשחק הזה, ברור שהסכמתי. בהתחלה אני ספרתי, לאחר מכן היא וכך הלאה. התחבאנו, צחקנו, השתוללנו.
"פעם אחרונה ואז מתקלחים טוב?" אמרתי שראיתי שהשעה כבר 8:45 "טוב, את סופרתת" היא אמרה. הנהנתי בהסכמה וספרתי..
יש לי ברירה ?
"מי שעומד מאחורי ומלפני הוא הסופר! באתי באתי ולא אכפת לי."
סיימתי והתחלתי בחיפושי אחר הילדה היפה הזאת! שערה הבלונדיני הציץ מתחת לשולחן האוכל. כמובן שמשכתי את הזמן בשאלות של "איפהה ליני?" "נעלמה לי" וחיפוש בבית, היא עוד לא יצאה אז ניגשתי אליה. "היי הנה ליניי" אמרתי מדגדגת אותה ושנינו נפלנו על הרצפה בצחוק גדול.
"עכשיו אני סופרת" היא אמרה ורצה לקיר עליו ספרתי קודם, "אמרנו אחרון לול" אמרתי בחיוך קטן. לא רציתי לבאס אותה ולעצור את אווירת המשחק אבל כבר היה מאוחר ועוד לא קילחתי אותה אפילו. "בבקשה פעם אחרונה באמת." היא אמרה מתחננת, שוב לא יכלתי לסרב לה, אבל הבטחתי לעצמי שבאמת זה האחרון.
היא החלה לספור ואני חיפשתי היכן להתחבא.
עליתי במדרגות לכיוון מעלה שסיקרנו אותי עוד קודם, מהביקור הקודם שלי שם.
כשבאנו אז לארוחה לין לקחה אותי איתה מעלה לחדרה ושם ראיתי כמה דלתות, מה שגרם לי להבין ששם נמצאים כל החדרים, כמו בביתי. הגיוני.
אז סקרנו אותי המדרגות לקומה למעלה.. למעלה..
קומה אחת מעל כל החדרים שלין הראתה לי.
עליתי לשם ובצד המדרגות דלת וכל השאר קיר מה שמרמז על חדר ענק! נכנסתי לחדר כדי להתחבא שם. והשארתי את דלת החדר פתוחה, שלא תצטרך לחפש אותי כל כך הרבה. חדר גדול, ענקי ממש. יותר משל לין!
חשבתי לעצמי שאולי זהו חדר אורחים..

נכנסתי מתחת למיטה הזוגית שהייתה שם..
ושמעתי את לין יוצאת לחפש אותי. המתנתי לה😌 , לאחר מספר שניות שמעתי דלת נסגרת, בטח נכנסה אל אחד החדרים, אין אני טובה במשחק הזה😂, לאחר מכן שמעתי צעדים מתקרבים אל החדר, אין ספק שאלה לא היו צעדים של ילדה קטנה..
פתאום ראיתי רגלים גבריות נעמדות אל מול המיטה. התחלתי לפחד. פחדתי. באמת שפחדתי. מה קורה פה? חשבתי אולי זה ליאור אביה של לין. אבל זה לא היה מה שלבש בכלל ומה פתאום שיחזור???
חוץ מזה שהאירוע ממש רחוק!!
א מ א - ! ! ! -
ניסיתי לחשוב חיובי, אורח או קרוב משפחה.
כי ממה שידעתי אין לה אחים..
אני מניחה.
אך מצד שני אם היה אדם נוסף בבית, אורלי ודאי הייתה מודיעה לי על כך.
התחלתי לחשוש..
ואיפה ליני לא שמעתי אותה.
חשבתי אם לצאת, אך גם לא יכלתי כי רגליו היו קרובות אל המיטה.
מה עם לין ??? איזה מן בייביסיטר אני? אני אמות אם קרה לה משהו!!
הוא הלך צעד לאחור ואז חזר לכיווני.
ולאחר מכן פתאום התיישב אל המיטה.
זזתי מעט וניראלי ששערי זז למחוץ המיטה בלי ששמתי לב.
כי הוא שאל "לין?" ומשך בשערי. "כוסאמק מזהה ?" הוא שאל מבוהל..
והתכופף להציץ מתחת למיטה.
ואז פגשתי בפרצופו.
"אמאלההה" צעקנו שתינו.
"מהה את עושה פה??" - "מה אתה עושה פהה??" צעקנו בו זמנית.

New LifeWhere stories live. Discover now