New Life

פרק 58 - לא חייב כלום

נקודת מבט לינור:

אין לי מושג איך עשיתי את זה,
אבל הצלחתי!
כל המסיבה הייתי דבוקה לאושר ובעיקר הוצאתי למאהבת שלו תהלושש את העיניים.
לא שיש לי משהו אישי נגד הגוש הזאת, אבל לאושר יש משהו אישי איתה וזה לא בא טוב בעין, לא לי ולא לאף אחת מהחברות השוות שלי.
אז לקחנו על עצמנו משימה, להפריד בין החתיך לצרה
ועל הדרך להתחרות בין עצמנו מי הולכת ראשונה
לנגוש בשפתיים הסקסיות האלה.
"אחותי תהל יוצאת" חברה שלי לחשה לי באוזן, סובבתי את ראשי לכיוון הדלת וראיתי אותה ואת נתי יוצאים. "שתהנה" זרקתי לאוויר והחזקתי את ידו של אושר. "טיפשה, אם את לא יוצאת אני יוצאת איתו" וואו וואו שלא תגזים, הוא שלי עכשיו נשקתי לאושר בלחי ולחשתי לו, "שנצא קצת?" הוא הביט בי, מפסיק את שיחתו עם חברו. "שווה לצאת?" שאל במבט ערמומי, החזרתי את אותו המבט ומשכתי את ידו. "שניה חוזר אחי" הוא צעק כשנגרר אחרי. קרצתי לחברותי ויצאתי איתו לבחוץ. בזווית העין ראיתי את נתי ותהל מדברים, נעמדתי בזווית שיראו אותי, אך כדי לא לצאת שקופה לא התקרבתי יותר מידי. "סתם יצאתי?" הוא שאל,
לא לא, ממש לא סתם.
קירבתי אליו את שפתי והוא כבר פעל לבד..

נקודת מבט תהל:

השתתקתי!!
יד אחת שלו הייתה מונחת על ישבנה וידו השניה טיילה בין גופה העליון לצווארה. והיא מתענגת.. נשיקה זנותית ודוחה!!
נתי שראה בדיוק מה שראיתי ניסה להרגיע אותי, "הוא מסטול.."
ממש זה מה שמענין אותי.
"אושר יסבול לראות אותך!! יסבול???הוא???" צעקתי, מזכירה לו מה שאמר כשהחליט לא להזמין אותי. "הכל תרוצים!! למה באתי באמת? צדקת! לא הייתי צריכה לבוא!! הוא לא שם עלי.. הוא אף פעם לא שם!! הכל תרוצים. הכל שקר, הכל חרא!"

לא עניין אותי שאושר שומע. לא עניין אותי שכולם ישמעו.
לא עניין אותי כלום!

"תהל.. זה לא נכון. הוא לא מתכוון.." הוא אמר מניח את ידו על פני. כבר לא היה לו מה להגיד.. זאת לא אשמתו, אבל הוא היחיד שהיה פה לפרוק עליו.
"אהה ברור. הוא אף פעם לא מתכוון נכון??" צעקתי מעיפה את ידו ״והזונה הזאת?? מתחילת הערב נועצת בי מבטים." הוא שתק. "נו תגיד את זה!! אני אובסיבית, הוזה, מפגרת, תגיד את זה כבררר" "תהל תרגעי!! אני לא חושב את זה דיי" אמר מושך אותי לחיבוק, התפרקתי.
הדמעות זלגו והרגשתי איך האיפור נמרח וגם הם.. בשלהם.. נמרחים אחד על השני.
נתי עזב את החיבוק במהירות והתקרב אליהם, מנתק את שפתיו של אושר מצווארה. "אה כפרה?" אושר אמר בחיוך, היא עשתה פרצוף מבויש ונעמדה ליד אושר. הבטתי על הכל מהצד..
"מה ניהיה ממך??" נתי צעק עליו. "חחח מה יש אחי מקנא?" אושר התגרה בו, אני חושבת..
"תזיין!! תזיין כל היום. אבל בחייאת אושר, ממתי אתה לא בן אדם??" "מה יש אחי?" אושר שאל ואז הרים את ראשו, הבטתי בו.
הוא מלמל משהו בשקט ואז אמר "אנחנו לא ביחד אבל"
בהכי טבעיות בעולם..
"מה אני דבע?? ברור שאתם לא ביחד. אבל מכל המקומות דווקא פה? לשרוף לה את העניים??" לא רציתי שזאת הישירות שהוא ישמע את הדברים.. למרות שזה ברור לכולם מה אני מרגישה לאושר. אבל לא רציתי שיעלה לו האגו. "וואו לא עשינו כלום" הסתומה נדחפה. "את סתמי." נתי אמר לה בקרות. שמחתי. "וואלה מצטער כפרה, אבל אין כלום ביני לבין תהל" אושר אמר ואני כבר נשברתי. הפנמתי את זה שהוא מסטול, אבל אני כאן! עם איפור מרוח מדמעות. איפה האנושיות? החלתי ללכת, לברוח מכאן.