New Life

פרק 62 - Morning

נקודת מבט תהל:

פקחתי את עיניי באיטיות, לא בדיוק זיהיתי את החדר בו הייתי, האור היה כבוי ואור קטן מהחלון סנוור אותי. עצמתי את עיניי שוב "להתאושש" ורק אז התחבר לי שאני בביתה של אורלי, בביתו של אושר.. אושר?? פקחתי את עיניי שוב במהירות והתרוממתי בזריזות לישיבה. אושר ישן על ידי, שליו כל כך. שערו נופל על פניו והוא יפה מתמיד. אבל פאק!!! מה לעזעזל אני עושה לידו בבוקר??
אתמול ש.. שהרגשתי עייפה.. אניי.. נרדמתי על ידו?
"אושרר קוםםם!!!" צעקתי מנענעת אותו בחוזקה. "ההורים שלי ראו אותנו ככה???" המשכתי לשאול והוא בשלו. שידבר כבר!! זה ממש לא בסדר!! "קום כבר חזיר יבלות" המשכתי לנדנד אותו "חופרת סידרתי את זה כבר תני לישון" הוא מלמל תוך כדי שסובב את גופו אל הקיר והפנה לי את גבו. סידר את זה? "מה על מה אתה מדברר" המשכתי לדחוק בו. "אא דיי כבר" הוא אמר מעיף את ידי "אז תענה!" "אווו.. חשבתי שלקום ליידך דווקא יהיה כיף.." הוא אמר משפשף את עיניו ואז התרומם טיפה נשען על גב המיטה, בלי חולצה!! ואי כבר עם כל הגוף הזה!! "סליחה באמת!" אמרתי בפרצוף חמוץ "חחח נוו מה נפגעת" נפגעתי פחפחפח מגזים. מה נראה לו אבל אוף. "טוב אתה מוכן להסביר לי איך זה שישנו ביחד" "אה זה קל, ראינו סרט ונרדמת" "אושר!! התכוונתי איך לא העירו אותי, לא אמרו על זה כלוםם?? " "חופרת תרגעי כבר, ההורים שלך אמרו שאקרא לך כי הם הולכים אז אמרתי שנרדמת עם לין ולא נעים להעיר אותך ושבבוקר תלכי" וואו אוקי. הוא חיפה עלי "אז רגע מה השעה?? לין כבר קמה? אני חייבת ללכת לחדר שלה לשחק אותה ישנה" אמרתי מורידה את רגלי לריצפה "יואוו שמעיי מקסימה שלי את לא רגועה" הוא אמר והתרומם מהמיטה, נעמד. "אני אני ילדה.. מלחיץ אותי הדברים האלה" אמרתי בלחש, כל ה'קשר' שלנו רצתי להכחיש את היותי ילדה "קטנה" כמו שטען.. בטח הוא יצחק עלי או ירד עלי. הוא נשף בכבדות ונעמד מעלי, משום שישבתי והוא עמד.. "סבבה מתקבל" אמר מניח את ידיו על לחיי, מה? הבן אדם חולה?? "עכשיו בואי אני אביא לך מברשת חדשה יסרחח" הוא אמר מושך את ידיי לעמידה.
דיייי פליז שזה היה בצחוק ואין לי באמת ריח!

יצאתי מהמקלחת + שירותים המהממים של אושר, ועיניי משוטטות לחמור הזה שחזר לישון. ״לא אתה לא נורמלי״ משכתי את השמיכה ממנו והרבצתי לו כמה פעמיים עד שהתיישב ״אבל למה את כלבה למה ?״ שיפשף את עיניו, בעקבותיו להיכנס למקלחת. ״טוב אני ירדתי. להית׳״ הסתובבתי לפלא מראתו הגדולה שניצבת ליד דלת היציאה של חדרו. שיערי היה מבולגן אך יפה ושפתיי הגדולות היו נפוחות עוד יותר. ״אוו עכשיו אני יכול לנשק אותך״ גיחך, מנסה לעשות ממני בדיחה ? ״ועכשיו אתה יכול בעיטה?״ טמבל. ״למה את יכולה בכלל?״ שאל במבט ערמומי וקרוב מתמיד ״קודם צחצח שיניים ואז נדבר, חנקת פה מאמי״ למרות שלא היה לו ריח רע, רציתי להחזיר ! ״חחחחח אוקי חכי לי פה״ כשנכנס למקלחת אני ברחתי ללמטה כמה שיותר מהר, הייתי חייבת נס.

״תודה״ אושר חטף לי את הנס מהיד בדיוק כשסיימתי להכין אותו. ״אתה חתיכת חוצפן!! תכין לעצמך!״ אך זה היה מאוחר מידי כי הוא כבר לגם והלך להתיישב מחוץ למרפסת הגדולה, על יד הבריכה הענקית שבחצרם.
הכנתי עוד נס בשבילי. שוב
ילד מרתיח !

אושר שכב בכיסאות הגדולים וגם אני נשכבתי בכיסא השיזוף הצמוד לו ״למה אף אחד לא ער?״ שאלתי אותו בתהייה, השעה 10 בבוקר ואף אחד לא ער ?
״כנראה הם עושים טיול או משהו כזה״ ענה בגסות ולי זה ממש לא מתאים, אז פשוט קמתי ונכנסתי בחזרה לבית. החזרתי את הכוס לכיור וקול צלצול פלאפון מוכר לי צילצל, זה היה הפלאפון שלי.

״כן כן בטח אבוא, עוד שעה ככה זה בסדר?״
״בגלל זה אני צריכה להתקלח וזה.. סבבה מממ יאללה בי״ נתקתי את השיחה עם ספיר. אושר כבר הספיק לשמוע חצי מהשיחה.. ״לאן זה ?״ שאל בציפייה. ״סליחה? זה עיניינך?״ כמה חוצפה יש לילד הזה. ״יפה שלי את בכלל לא מעניינת אותי, ובטח שלא העיסוקים שלך מעניינים אותי״ זרק את זה באוויר כיאלו עכשיו אמר לי את שמו. ״אתה בטוח? כי אני ממש בטוחה, במאה אחוז בטוחה שאני מעניינת אותך! ״ התקרבתי אליו כמו שהוא נהג לעשות לי בהמון ריבים וויכוחים שלנו. ״מממ מה את אומרת.. מעניין״ הרים את ראשי ומבטו הופנה לעיניי בחודרנות. אני יודעת מה הוא רוצה לעשות, הוא תמיד מצליח! לא אכנע לזה הפעם !!
״טוב אני מאחרת, אפשר להגיד שהיה ממש מהנה ידידי״
בכל זאת אנחנו רק ידידים נתתי לו נשיקה על הלחי ויצאתי בזריזות מהבית בלי לחכות לתגובתו..