פרק 51 - אהבה וידידות

536 39 3
                                    

נקודת מבט תהל:

השתדלתי שזאת תיהיה תהל הביביסיטר שתביט בו בעיניים צמאות. - לשותף למשחק -
את תהל המאוהבת צריך להרוג!
זה נטו בשביל לין.
-משקרת לעצמי-

"מה? חחח לא לא" הוא אמר, מסרב לשחק. לין הפנתה את מבטה אליו ותפסה ברגלו. "חחח חאלס אני לא משחק" אך לבסוף הוא השתכנע לפרצוף הכלב היפה שלה!  "משחק אחד" הוא אמר מרים את ידיו כנכנע.

"אתה תופס" היא הצהירה בחיוך.
והחלנו לרוץ הוא רץ ותפס את לין "יאלה עכשיו את" הוא פנה אליה בחיוך אבל  היא וההצעות שלה.. "לאא עכשיו אתה צריך לתפוס את תהל"

"לין.. זה לא המשחק אבל" הוא התווכח.

מצד אחד רציתי שיבוא אליי, שיתפוס בי, מגעו יחזיר אלי את כל המעט שהצלחתי להדחיק.
ואז הוא יניח את ידו עליי ויגיד לי כמה שהוא אוהב אותיי!!

נסחפתי..

מצד שני אני בתפקיד ביביסיטר וזהו!! פה זה נגמר.

"טובב דיי עם הפרצוף הזה רק" הוא אמר נכנע שוב לפרצופה המתוק.

ברחתי לכיוון הסלון והוא רץ אחרי.
צחוק התקיף אותנו ומיהרתיי לברוח.
אך הוא הושיט את ידו הארוכה ותפס במותני.

אח.
התגעגעתי.

התקפלתי ונפלתי על הספה.
כשהוא מעלי

טיפשה.
לא יכלת לרוץ למקום אחר??!!

"אה.." הוא החל לגמגם והתיישב על הספה, סידרתי את שערי והתיישבתי גם כן.
"חחחחח אתם נפלתם" לין אמרה צוחקת. זה הוציא אותי מהלחץ הרגעי והעלה לי חיוך על השפתיים, צחקתי וחיבקתי אותה.

"אפשר גם חיבוק?" אושר שאל מביט לכיוונינו ולרגע הלב שלי הפסיק לפעום.
"לין?" הוא שאל שוב.

מה חשבת?? שהוא יבקש ממך?? טיפשה.
אני חייבת לעשות ניתוק בין הלב לבין אושר, כשאני פה.
בעצם? לנתק לעולמים!

היא חייכה וקפצה עליו בחיבוק.
פייר? קינאתי.

"יאלה יפה שלי" הוא אמר מביט בה
ואני נזכרתי איך הייתי מתרגשת בכל פעם שצמד המילים האלה היה מופנה כלפיי והמציאות הזכירה לי כמה זה נראה רחוק שנות אור מכאן.

"לכי לישון" היא הנהנה בראשה, ילדה טובה שכמותה.

"אני רוצה שאתה ותהל תקריאו לי סיפור" היא אמרה בחיוך.

אני ואושר הבטנו זה בזו ואז הוא קם.

לרגע תהייתי אם הוא קם לחדרו או בא ליישם את בקשתה.

"איזה סיפור את רוצה?" הוא שאל ועכשיו זה התבהר.

-אנחנו הולכים לקרוא לה סיפור כמו אבא ואמא-

New LifeWhere stories live. Discover now