Chapter 15: I Miss Us

670 46 30
                                    

תודו שהם כל כך יפים ביחד בתמונה.

[ליה]

קמתי מקרני השמש שסינוורו את פניי. אני שונאת לקום לפני השעון מעורר. שיפשפתי את עיניי והרמתי את ידי. הסתובבתי לצד השני וגיליתי את הארי לצידי. נרתעתי מעט בהתחלה ואז נזכרתי באתמול בלילה. קמתי במהירות מהמיטה והסתכלתי על החלון. השמש יצאה החוצה ולא היה כל כך קר, כאילו כל מה שקרה בלילה היה רק חלום. הדלקתי את הטלפון של הארי שנח על השידה כדי לראות מה השעה.

״תשע וחצי?!״ צרחתי והארי התעורר במהירות.

״מה?״ הוא שאל בקול צרוד.

״אנחנו מאחרים לעבודה!״ אמרתי ועיניו נפקחו. עליתי מהר לחדרי והחלפתי את בגדיי. אספתי את שיערי לגולגול מרושל וניסיתי להתארגן מהר עד כמה שיכלתי.

״את מוכנה?״ הארי שאל ושם את החגורה על הג׳ינס שלו, כאילו הג׳ינס לא צמוד מספיק.

״כן״ אמרתי ולקחתי את הטלפון שלי.

״שאני אסיע אותך? הסטודיו בכיוון״ הוא אמר והנהנתי. נכנסנו ביחד למכונית והארי נסע במהירות שאני כמעט בטוחה שהוא עבר את המהירות המותרת.

״איך לא התעוררנו מהשעון?״ קיטרתי כשמרחתי על הלחיים שלי את הסומק.

״כנראה היה לנו יותר מידי כיף לישון ביחד״ הוא קרץ אליי וגילגלתי את עיניי.

״האמת שזה בגללי, הלכנו לישון מאוחר״ אמרתי.

״לא, זה בסדר״ הוא אמר. חייכתי והסתכלתי עליו. אתמול בלילה הארי היה כל כך מדהים, אני הרגשתי כאילו אנחנו עדיין חברים וכאילו שום דבר לא הפריד בנינו. אולי אחרי הכל הוא עדיין דואג לי ואוהב אותי.

״תודה שהקפצת אותי לפה. ודרך אגב, תודה על אתמול בלילה.. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך״ אמרתי והוא חייך. הסתכלתי עליו כמה שניות ונישקתי את הלחי שלו במהירות. נכנסתי לבניין הגדול שבו אני עובדת ונכנסתי קודם למשרדו של ראיין.

״היי״ אמרתי ועמדתי בדלת.

״אוקיי בייבי אני אתקשר אלייך יותר מאוחר״ ראיין אמר וצחקתי מעט שהייתי בטוחה שהוא דיבר אליי. אני שונאת אנשים שמשתמשים באוזניה הזאת שמשמשת להם לענות לשיחות, ככה אי אפשר לדעת אם הם מדברים איתך או עם מישהו בטלפון.

״אז איך החיים עם חברה?״ שאלתי את ראיין.

״איך החיים עם לאחר?״ הוא שאל וחייכתי חיוך מובך.

״אתה יודע שאני לא עושה בכוונה״ אמרתי והתיישבתי בכיסא שמולו.

״אני יודע. ליה את יודעת עד כמה שאני אוהב אותך אולי יותר מכולם פה, אבל אני לא יכול לעשות אפליות. את מאחרת המון לאחרונה״ הוא אמר.

My Work Of Art / h.sWhere stories live. Discover now