Chapter 33: Phone Calls

494 31 16
                                    

״את בטוחה שיש לך איך ללכת לשדה תעופה?״ הארי שאל בשיחת הטלפון.

״כן״ אמרתי בפעם החמישית בשיחה הזו.

״אוקיי. אם את בכל זאת צריכה משהו-״ הוא אמר ועצרתי אותו.

״אני כרגע די מתחרטת על כך שהסכמתי להיות ידידה שלך שוב״ אמרתי והוא צחק.

״אני רק רוצה לוודא שאת מסתדרת, לא נעים לי שאני לא יכול לקחת אותך לשדה התעופה״ הוא אמר.

״אני כרגע במונית, תפסיק לדאוג״ אמרתי והנהג החל לנסוע לשדה התעופה.

״אוקיי, תתקשרי אליי שאת נוחתת?״ הוא שאל.

״טוב אמא״ אמרתי והשיחה נותקה. הבוקר ביקשתי מהארי אם הוא יכול לקחת אותי לשדה התעופה, וכשהוא אמר שהוא לא יכול הוא כל כך הצטער שזה היה חמוד. כרגע זה לא כל כך חמוד, הוא די חופר לי.

במהלך כל הנסיעה לשדה התעופה נדדתי במחשבותיי והצטערתי על העובדה שלא נשארתי יותר מלילה אחד במלון המדהים שנייל הזמין לי חדר בו.

״תצטרכי עזרה עם המזוודה?״ הנהג שאל כשעצר את המונית ואני הבנתי שכבר הגעתי.

״לא״ חייכתי בנימוס ויצאתי מהמכונית.

**

את הבוקר בלונדון התחלתי בעבודה שלי, מוקדם מהרגיל כדי לא לאחר חלילה, למרות שהיה לי קשה להתעורר או לישון בכלל. נכנסתי ללובי של המשרדים בהם אני עובדת ורק כמה מזכירות בודדות היו, ורעשי העקבים שלי נשמעו בכל חלל החדר הענק.

״שנים מאז שדיברנו״ שמעתי קול מאחוריי.

״זאת האמת. התגעגעתי כל כך!״ אמרתי בחיוך וחיבקתי בחוזקה את שון.

״מה איתך ילדה?״ הוא שאל ועטף את ידיו בחוזקה סביב גופי.

״רווקה שוב״ אמרתי ועיניו נפערו.

״זה חדש״ הוא אמר וציחקקתי.

״כן.. אבל מה חדש אצלך?״ שאלתי.

״נורה אמרה לי שהיא מאוהבת בי, אין לי שמץ איך זה קרה בכלל״ הוא אמר ועכשיו זה היה התור שלי להיות מופתעת.

״זה מוזר״ אמרתי והוא חייך בבושה.

״כן, אבל לא יקרה כלום״ הוא אמר והנהנתי.

״שון!״ מישהי צעקה והבעת פנייה הייתה זעופה. שון הרים את כתפיו ונפרד ממני. נכנסתי למשרד שלי שלא הייתי בו זמן מה, והסתנוורתי עקב האור מהחלון הגדול שלי. כשהעברתי את ידי על השולחן, הוא היה מלא באבק ואני ציקצקתי בלשוני.

״התגעגעת?״ ראיין שאל ונכנס למשרד שלי. בכל חודש ראיין עובר במשרדים של העובדים, בודק כל מיני דברים שהוא לא מספר לאף אחד כך שאף אחד לא יסדר אותם לפניי. רק נגיד שלאחר הבדיקה הזו, אנשים מפוטרים.

My Work Of Art / h.sWhere stories live. Discover now