Chapter 54: Back To London

549 32 16
                                    

[ליה]

הלילה האחרון בחופשת הכריסמס של שתי המשפחות שלנו התחיל בארוחת הערב האחרונה. אמנם אנחנו לא נפרדים לנצח, אך כל אחד מאיתנו אדם בוגר שגר במקום אחר, ובמשך כל הארוחה כולנו ידענו שלא נפגש עוד המון זמן. אני ישבתי ליד הארי, הנחתי את ראשי על כתפו בזמן שכולם דיברו על העובדה שהם צריכים לחזור לעבודה. לא דיברתי, לא יכולתי לדבר, ידעתי שאם אוציא מילה מפי אתחיל לבכות. אני חוזרת לעבודה שלי בלונדון, לחיים שלי שכרגע מרגישים בהפסקה ולא קשורים בשום אופן למה שקורה בחופשה הזו ואילו הארי חוזר לאלוהים יודע איפה הוא מופיע, והחיים שלו בדיוק כמו שלי לא קשורים אלינו. אני לא יודעת אם אני מוכנה לדבר עם הארי עם הארי על הנושא הזה.

״ובכן, אני כמעט נרדמת. לילה טוב לכולם״ אן אמרה בחיוך וקמה מהשולחן. מיד אחריה קם רובין והם הלכו יחד לחדר שלהם. בעקבות העזיבה של אן כולם החלו לעזוב את השולחן ולהתפזר לחדרים שלהם. הארי ומאט הלכו לדבר על 'נושא חשוב' וקמתי גם אני, לוקחת את הכלים שלי וכאלו שנותרו לכיור, מתחילה להציף אותו במים וסבון.

״את צריכה עזרה?״ איימי שאלה בפיהוק.

״לא, זה בסדר. אני חושבת שעדיף שתשני״ אמרתי והיא חייכה. נשארה לי מחצית מהכמות שג׳מה הצטרפה אליי ועזרה לי לסיים את הכל יותר מהר.

״היי בייבי״ הארי הגיע וידיו מאחורי גבו. ״אני מתכוון לליה״

״לא חשבתי אחרת״ ג׳מה אמרה וגרמה לי לגחך.

״היי לאב״ אמרתי והוא חייך.

״הו, תראי מה פתאום הגיע לכאן״ הוא אמר והיד שלו עלתה למעלה. מבטי נדד אל ידו שהחזיקה בצמח המוכר. (הערת כותבת - יש צמח באנגלית שנקרא mistletoe שאני בטוחה שאתן מכירות, הוא מזוהה עם הכריסמס ובכל פעם שעומדים תחתיו צריך להתנשק. יש לו שם פתטי בעברית ובגלל זה לא כתבתי אותו)

״יש לי אח קיטשי״ ג׳מה לחשה לעצמה וגרמה לי לצחוק.

״את יודעת מה זה אומר..״ הארי אמר ואני נשכתי את שפתי. הארי התקרב אל פניי ונישק אותי נשיקה עדינה ומרוסנת, כנראה בגלל העובדה שג׳מה ממש לידנו.

״זה מרגיש לגמרי לא אמיתי לראות אתכם ככה״ ג׳מה אמרה בחיוך.

״נלך?״ הארי שאל ונישק את קודקוד ראשי. הנהנתי כשג׳מה שטפה את הצלחת האחרונה וייבשתי את הידיים שלי. הלכנו ביחד לבקתה שלנו, אוחזים ידיים. נכנסנו פנימה ואני התחלתי להתחיל לארוז את הדברים שלנו. הנחתי את הטלפון שלי על השידה והוא ניגן שירים רנדומליים.

״אחי!״ הארי דיבר בקולניות בטלפון וגרם לי להנמיך את השירים. אני זמזמתי לעצמי את השיר של סאם סמית׳ ומידי פעם האוזן שלי הקשיבה לשיחה של הארי.

״אני יודע שזה הרגע האחרון.. אני מצטער״ הוא אמר ואצבעותיו עברו על שפתיו.

״אבל בכל מקרה תכננו לצאת לחופשה, לא?״ הארי שאל וצעקות נשמעו מהצד השני. ״אני יודע שאנחנו בפאקינג חופשה, ג׳ון״

My Work Of Art / h.sWhere stories live. Discover now