Chapter 39: Happy Valentine's Day

458 31 21
                                    

[הארי]

יום האהבה, היה אחד הימים שהכי אהבתי בשנה. בכל פעם החברים שלי אמרו לי שאני קיטשי אבל ידעתי שזו הדרך לכבוש את הבנות, ולכן בכל יום אהבה אף פעם לא הייתי לבד. אהבתי את האווירה המיוחדת כשהולכים ברחובות באותו יום, אהבתי את הצבעים הוורדים והאדומים שנמצאים בכל מקום. אבל יום האהבה הזה, שבר שיאים. מאותו בוקר שבו ברוקלין הלכה לא הצלחתי לנשום. לא עצמתי עין בכל הלילה, לא הצלחתי לעצור את המחשבות שלי וההתרגשות.

הערב ירד על לונדון, ואני כבר הייתי בחליפה. שתיתי כוס מים ונשענתי על השיש, מקיש באצבעותיי עליו.

״איפה אתם?!״ צעקתי על שליחת הפרחים שהיססה.

״אני מצטערת הארי.. אנחנו תקועים בפקקים״ היא אמרה וניסיתי להרגע.

״תגיעו הכי מהר שתוכלו״ פקדתי עליהם והאישה הסכימה. העברתי את ידיי בשיערי והכנסתי את היד לכיס המכנס שלי, מוודא שהטבעת שם. לקחתי אחד מהכדורים שליאם אמר לי שהם אמורים להרגיע ונאנחתי. אני חייב להירגע, אני בטוח שהכל יצא לפועל בסופו של דבר אבל אני לא יכול להרגיע את הפרפרים שבבטן שלי.

אחרי חצי שעה שהסתובבתי בדירה ללא הפסקה, כל האנשים שהיו צריכים להגיע הגיעו. הגינה שלנו נראתה בדיוק כמו שרציתי ורק אז, יכולתי לנשום עמוק בפעם הראשונה.

״אל תשכח לשלוח לנו תמונה שלכם עם הטבעת!״ האישה של הפרחים אמרה לפני שעזבה.

״תודה, סליחה שהתחרפנתי״ אמרתי והיא חייכה.

״הכל יהיה בסדר הארי, בהצלחה״ היא אמרה והניחה את ידה על הכתף שלי. שילמתי לכולם והצעתי להם קצת מהאוכל שהכנתי לברוקלין והם הלכו. עמדתי בגינה, השולחן הלבן עמד בדיוק איפה שדמיינתי, עליו מפה אדומה ועליה שתי צלחות, כוסות יין ונרות. בין שני העצים בגינה היו תלויים חוטים ועליהם נורות קטנות שגרמו לכל הסביבה לזהור, וחוטים שנופלים ועליהם פרחים. 

דפיקה בדלת גרמה לליבי להחסיר פעימה.

״הכל יהיה בסדר הארי, אתה פאקינג הולך להתחתן״ לחשתי לעצמי לפני שפתחתי את הדלת.

״היי בייבי״ ברוקלין עמדה בכניסה מחויכת.

״היי״ אמרתי וחיבקתי אותה בחוזקה.

״מישהו התגעגע אליי?״ היא שאלה ונישקה את צווארי. במשך כל היום ברוקלין הייתה עם חברה שלה שבאה לבקר אותה, אז לי היה את כל היום לסדר לערב המושלם.

״ברור, עכשיו אפשר לחגוג את יום האהבה״ אמרתי ונישקתי את שפתייה.

״אני אוהבת אותך בכל יום״ היא אמרה והעברתי חתיכה משיערה למאחורי אוזנה.

״איך אפשר שלא?״ אמרתי והיא נתנה לי מכה שטותית עם מרפקה. 

״מריח פה ממש טוב״ היא אמרה כשהניחה את התיק שלה על הכיסא במטבח.

My Work Of Art / h.sWhere stories live. Discover now