My Work Of Art / h.s

Chapter 36: Never

לפני שאתן מתחילות לקרוא, אני ממליצה לשמוע את השיר stop crying your heart out של אואזיס, תהנו מהפרק!

[ליה]

מאז שהארי גר בלונדון, הוא מרגיש בנוח להגיע לבית שלי בכל שעה ויום. הוא לקח מפתח לבית שלי מבלי ידיעתי והחליט שהוא בבעלותו, אז קורה לפעמים שאני חוזרת מהעבודה ורואה אותו ישן בספה שלי. בבוקר הארי שלח לי הודעה שהוא צריך לדבר איתי, ואני תהיתי אם אני אחזור מהעבודה ואראה אותו בביתי. אספתי את הדברים שלי שנחו על השולחן במשרד שלי ויצאתי לאחר שסגרתי את הדלת.

״ליה!״ שון קרא לי לפני שיצאתי מהדלת הגדולה והשקופה.

״כן?״

״לא סיימנו להגיש את הדיווחים לסינים, זה דחוף למחר״ הוא אמר באנחה.

״אלוהים״ הנחתי את ידי על ראשי וניסיתי להישאר רגועה.

״אני אמשיך את זה בבית שלי, אל תדאג״ אמרתי במהירות.

״לא! זה לא בסדר שתעשי את זה לבד״ שון אמר ואני חייכתי.

״זה בסדר, בסך הכל דיווחים. הייתי אומרת לך להצטרף אליי אבל יש לי תוכניות״ אמרתי. אין לי באמת תוכניות, פשוט הייתי מעדיפה שהארי ושון לא יפגשו.

״בטוחה?״ הוא שאל ואני הנהנתי. חיבקתי אותו במהירות ויצאתי החוצה, מוכנה ללכת לבית.

הגעתי לבית אחרי נסיעה מלאה בפקקים, והופתעתי לראות שהארי לא נמצא שם. הורדתי את התיק מכתפי ושלחתי לו הודעה. נכנסתי לחדר שלי והנחתי לשיערי להיות מרושל. הורדתי את הג׳ינס הצמוד מגופי ובמקומו שמתי מכנס פיג׳מה קצר, את החולצה החלפתי בחולצה לבנה עם כתוביות בצבע סגול. לאחר חיפוש קצר מצאתי את המחשב שלי ויצאתי אל המרפסת.

הנחתי את משקפי הראייה שלי על גשר אפי ונאנחתי כשראיתי את הדיווחים הלא גמורים. התחלתי להקליד את המילים ועשיתי הפסקה קצרה באמצע שבה הכנתי לעצמי תה. אמנם ישבתי בחצר האחורית, אך דרך החצר האחורית שלי ניתן גם לראות את השער והחצר הקידמית. גיכחתי כשראיתי את הארי נכנס לתוך הבית בהליכה מהירה, הולך ישר לדלת הכניסה ונוקש עליה.

״ליה?״ הארי שאל.  

״פה״ צעקתי והוא הגיע אליי בחצי חיוך. 

״איך פספסת אותי כשנכנסת״ שאלתי אותו והוא לא ענה לשאלה. גופו היה מתוח והוא התנשם במהירות. התעלמתי מכך והמשכתי להקליד במחשב שלי.

״ליה אני חייב להגיד לך משהו״ הארי אמר בהבעה רצינית. הרמתי את מבטי בחזרה אליו, והנהנתי כחיוב לכך שאני מקשיבה לו.