כשאני והארי הגענו לבית שלי, רק רציתי כבר להיכנס למיטה שלי.
״אני רעב״ הארי אמר בזמן שחיפשתי בתיק שלי את המפתחות.
״אני לא מוצאת אותם״ אמרתי בתסכול.
״למזלי החבאתי כאן בצהריים מפתחות״ הוא אמר והרים את העציץ שנח על הרצפה.
״למה לא פשוט לקחת אותם איתך?״ שאלתי והארי פתח את הדלת.
״ברוקלין הייתה עושה את זה כל הזמן וכבר התרגלתי״ הוא אמר.
״אני חייבת תיק חדש״ אמרתי מעוצבנת וזרקתי אותו על הכיסא.
״נגמרו לי כאן כל הבגדים, אני הולך לדירה שלי להביא עוד כמה״ הארי אמר ונישק במהירות את השפתיים שלי. כשהארי עזב את המקום נעלתי את הדלת אחריו ומיהרתי להגיע למקלחת. שטפתי מעליי את כל הלכלוך שהצטבר ביום הארוך הזה, לא יכולתי שלא לחייך כשיצאתי מהמקלחת ושמעתי את טיפות הגשם מכות על החלונות.
״ליה?״ שמעתי את קולה של מדיסון מהקומה התחתונה. הידקתי את המגבת סביב גופי וירדתי אליה.
״אני מתחרטת שנתתי לך את המפתח ספייר שלי״ אמרתי ולקחתי את משקה הסטארבקס שהיה בידיה, שותה ממנו מעט.
״היי!״ היא אמרה ולקחה אותו ממני. ״את מפריעה לי להראות כאילו אני כועסת״
״כועסת?״ שאלתי וקימטתי את גבותיי.
״אני רותחת, האמת״ היא אמרה ושילבה את ידיה.
״אכפת לך רק שאני אתלבש?״ אמרתי והיא נשפה אוויר בעצבנות.
״במהירות״ היא סיננה וגיכחתי. חזרתי אל מדיסון בפיג׳מה שלי לאחר שאספתי את השיער הרטוב שלי.
״את לא מבינה איזה יום מטורף היה לי היום-״
״ליה, אנחנו צריכות לדבר״ מדיסון אמרה. אני מכירה את מדיסון שנים, היא הייתה החברה הכי טובה שלי למשך כל חיי. במשך כל הזמן הזה למדתי להכיר אותה בכל המצבים שלה וכרגע אני מבינה שמדיסון באמת, אבל באמת רצינית ועצבנית, מה שלא קורה הרבה.
״את מלחיצה אותי״ מלמלתי והיא התיישבה על הספה ואני אחריה.
״מעבר לזה שאני כועסת, ציפיתי שתספרי לי ראשונה״ היא אמרה ופתאום הבנתי מה כל העניין. איך לעזאזל שכחתי מהארי?
״מדיסון-״
״בבקשה תתני לי לסיים״ היא אמרה והנהנתי.
״שוב הארי?״ היא שאלה, מאוכזבת מעט.
״זה אחר הפעם״ אמרתי.
״ליה אלוהים אדירים, מה יש בבחור הזה שאת כל כך מאוהבת בו? למה אי אפשר להפריד בניכם?״ מדיסון הייתה עצבנית כל כך אך ריסנה את כל רגשותיה.
YOU ARE READING
My Work Of Art / h.s
Fanfiction'את כל כך מושלמת. כמו עבודת אומנות שצוירה על ידי אמן מפורסם, עבודת האומנות שלי' מה קורה כשליה הייל והאקס שלה הארי סטיילס, נפגשים לאחר שלוש שנים?
