אז התחלנו בתוכנית, נתתי לירון חצי ראשון של הפגיון ולאפרת את השני. אני חיפסתי אבן גדולה והיסתערתי על הכלב נתתי לו עם האבן חבטה בראש והוא שכב ויילל, בינתיים ירון ואפרת נעצו את חלקי הפגיון על הגב שלו קצת מתחת וניתלו עליהם. התוכנית הייתה שהם ככה יקרעו לא את הבשר אבל הוא היה עבה מדי. הכלב התחיל להתעושש. חשבתי מהר רצתי לכיוון הכלב ודפקתי לו את האבן בסנטר והוא הרים את הראש למעלה מהמכה, וירון ואפרת הצליחו לנעוץ את הפגיונות מספיק עמוק.
הכלב התפורר לאבקה זהובה שעפה ברוח. אני רצתי דבר ראשון לירון שהכי נפגע בקרב קרעתי את השרוול שלי כדי לעצור את הדימום שהיה על הברך בינתיים אפרת הביאה עוגייה?! איך זה יעזור? ואז ניזכרתי שאמברוסיה בספרים של גיבורי האולימפוס בצורת עוגייה... ירון התעושש וקם הוא החזיר לי את השרוול ספוג הדם ואמר בקול חלש "קח" " לא נראלי שאני יצתרך את זה" עניתי ירון ואפרת צחקו. שאלתי אותו " איפה הסוכרייה שלי?!" הוא הוציע מהתיק שלוש סוכריות לא חשבתי שהוא התכוון לזה באמת. אפרת רבה איתי על הסוכרייה האדומה בסוף ויתרתי לה, ירון צחק ואמר "שתי תינוקות" תוך כדי הוא מלטף את קינדר...
YOU ARE READING
יומן חצוי(1)-והאלה החדשה
Fanfictionסוווווו היי אני עידן ותמיד חלמתי שמה שאני קורא בספרים יקרה גם לי משהו מגניב ולא חיים משעממים, ושזה קרה לא ציפיתי לזה בכלל... האנשים שמשתתפים הם מהחיים הרגילים שלי ואני עוקב אחריהם הם כותבים מדהימים הכל פרי דימיוני המוזר