יומן חצוי(1)-והאלה החדשה

טראנסים, ונבואות טיבאטיות, יאפ יש לנו טעם מוזר במוזיקה.

זה נראה חשוד אנני הייתה אדישה כל כך כאילו הקרב עם המינטאור היה צפוי כאילו הכל קרה כבר זה היה מוזר אבל אני דאגתי מבל ככל שמחזיקים את המטבע יותר זמן הוא מסוכן יותר, אני הרגשתי את כוחות המטבעות הם חזקים ולא צפויים, לא הבנתי למה אנחנו צריכים אותם בכלל אבל אם הפטרונית שלי אמרה אוקי.
הלכנו ביחד בעקבות המטבע כנראה זה היה רחוק אז עצרנו לישתות.
שתינו מים ואז בא אלינו כלב קטן גולדן רטריבר הוא נבח ונבח.
"מה קרה קטנצ׳יק?" שאלה שני
"עידן מה הוא אומר?" שאלה עדי היא יכלה לדבר עם כלבי שאול כי הפטרון שלה זה האדס אבל כלבים רגילים זה הקטע שלי.
הכלב נבח ונבח בצורה מפוחדת הבנתי אותו הייתי בשוק ממה שגיליתי.
"יש עדר של הרפיות בדרך לפה" אמרתי
"נוו אז..." אמרה סאני
"אתם לא מבינים איזה כמה?" שאלתי את הכלב הוא נבח
"407 הרפיות בשליחות אפרודיטה" אמרתי
"אז... הם חלשות" אמר עידו
"לא עם הם בשליחות אל והם הרבה זה לא טוב" אמרה יוני
"נכון מאוד והן כנראה רוצות אותנו" אמרה עמית
"אוקיי תוך כמה זמן הן יגיעו לכאן?" שאלו עדי ולילי יחד, הן היסתכלו אחת על השנייה מבולבלות. שמעתי את נביחת הגור.
"עוד 10 דקות כולן יהיו כאן מזלנו יש כאלה שנדרסו או ידרסו בכביש ויפצעו בקטנה" אמרתי
"מספיק זמן כדי להכין מארב" עדי ולילי שוב אמרו יחד מוזר.
"אוקי קשתים תעלו על המתקנים בפארק כמה שיותר גבוהה" אמרה עדי
"סאני את נשארת פה לחפות מאחור עם הקשת" אמרה לילי
"רעיון טוב" אמרה עדי
"סבתא יוני אנני לכו לעצים יש שם צל וטבע זה יעזור לכן"  אמרה עדי
"כל אלה שעם חרב פגיון קידון לכו לשיחים" אמרה לילי
"עידן תוציא כמה מידע שאתה יכול מהגור ותדווח לי" אמרה עדי
"אפרת את על מגרש החול כדי שלא תשרפי את הפארק" אמרה לילי
"ובל..." אמרה עדי
"אני ישב פה ואראה אתכם נהרגים בישבילי חצויים עלובים" אמרה בל
"תני לה לעשות את זה אם נתנגד זה יהיה גרוע יותר" הסברתי ללילי ועדי

כולנו היינו בעמדות קרב וחיכינו
"אוקי איך אתה יודע עלינו ועל המיתולוגיה היוונית" נבחתי על הגור בשקט
"אוי חצויים טיפשים נכון יש בני אדם שרואים דרך העירפול?" הוא נבח חזרה
"גם אנחנו יכולים" נבח הכלב
"אתם צאצאי האדם כל כך בטוחים שאתם מיוחדים ושאתם שולטים בנו" נבח הכלב בליגלוג
"תפנימו אנחנו שולטים בכם אנחנו מקבלים הכל חינם אוכל, מקלחת, עצמות..." הוא נבח
"אבל למה אתה עוזר לנו?" שאלתי
"נישלחתי על ידי ארטמיס היא מנהיגת המסע שלכם בלי ששמתם לב אפילו" הוא אמר וגלגל עיניים
"היא הרגה חצי מהמפלצות שהתקרבו אליכם אבל רצתה שתילחמו קצת כדי שהמסע יהיה מדהים יותר, כל כך לא מתאים לה! אפולו משפיע עלייה לרעה" הגור אמר
"ועוד משהו מה הקטע של המטבעות?" שאלתי
פתאום הרגשתי רוח חזקה כנראה שההרפיות מתקרבות
ראיתי אותן כעוסות לא היה זמן לפי השארתי כמה מתו ממכוניות או שלתי חוצות או שסתם נרמסו על ידי הרפיות אחרות.
"מהררר" זירזתי
"בסדר בסדר אני לא יכול לגלות לכם אבל אני כן יכול לצפות בצד מהקרב ולצחוק" הוא אמר
רצתי לעדי ודיווחתי לה הכל היא ולילי נראו מוכנות לקרב בצורה מלחיצה הלכתי לעמדה שלי ושמתי את הפגיון על מצב כאוס הייתי צריך כמה שיותר נשק נגד ההרפיות נזכרתי באקדחים שלקחנו מהמחסן נשק ההוא אבל החלתתי לוותר לטובת איום גדול יותר כמו צ׳רומה או איזה טיטאן או ענק.
הלכתי לשיחים וחשבתי על זה שתי פגיונות לא יעזרו לי אני צריך משהו ארוך כך שאני יגיעה להרפיות שינסו לעוף.
שיניתי למצב אוראנוס ואז שמתי לב לאנני, עינייה היו לחוצות כאילו היא יודעת שגורל הקרב הזה לא יהיה טוב.
כל ההרפיות היו שם וחיפסו אותנו, היה איזה עץ גדול הרפיה חיפסה לידו מוזר הייתי בטוח שהוא לא היה שם קודם, העץ טרף את ההרפיה במהירות והיתכווץ ראיתי זה היה טורטום (לפני שתי פרקים טעיתי בשם סורי) של סבתא מיד התחיל הקרב ראיתי את כולם נלחמים בצורה מטורפת חץ שיפד לי את הרגל הימנית שהרפיה היתחמקה ממנו כאב לי אבל נרגעתי שברתי את החץ כך שלא ישתמשו בו כחולשה שלי והמשכתי להילחם.
"סליחה עידן" קראה שני סימנתי לה בחיוב ראיתי שאנחנו נסוגים אחורה לאט לאט היינו צמודים כל כך עד ששרטתי את עמית בפה בטעות, ראיתי את אפרת ניזהרת מאוד לא לישרוף את הפארק נדחקנו לפני לקשתיות לא נותרו חצים וסאני פחדה ליפגוע בעוד מישהו, פתאום פרצ ירון עיניו הירוקות כרעל זהרו קצת הוא שיסף את ההרפיות אך אחת הספיקה ליברוח עם אנני ולהפיל אותה מגובה רב היא לא מתה אך נפצעה,
ירון שיסף את ההרפיה האחרונה בקלות ורצנו לאנני חוץ מבל זה ההשפעה של המטבע.
"סאני תחבושות עכשיו" אמרה עדי היא כאילו הייתה ציידת מנהיגה חכמה כזו, פאק המטבע משפיע אחרי גם שנפתרת ממנו? אם כן זה לא טוב.
אבל אצלי זה לא קרה זה היה נראה כאילו עדי אימצה את השפעת המטבע.
בל נראתה משועממת שני נתנה קצת אמברוסיה לאנני "טוב זה הזמן שלי ללכת" אמרה אנני "אני מהעתיד ובאתי לימנוע מלחמה וזה עבר נבחרו פעם קודמת החצויים הלא נכונים תיקנתי את זה עכשיו עליי לחזור לתקופה שלי" היא אמרה.
"רגע איך הגעת לתקופה הזו בכלל?" שאלה יוני
"קרונוס שוב פעם משתולל הוא שלח אותי לעבר כדי שלא אאצור אותו להישתלת על העולם אבל הוא טעה כי פה התחילה המלחמה בזה שהחצויים הלא נכונים ניבחרו הם היצתרפו לצ׳רומה וקרונוס ניצל את שעת המשבר לקום, משימתי היסתיימה ועכשיו אני אחזור לתקופה שלי להיתראות" היא אמרה וזהרה באור סגול אנני נעלמה.
"טאם טאם טאאאאאם" אני ועדי אמרנו ביחד רק אנחנו אומרים את זה לא מבין למה אחרים לא זה כיף.
טוב אז הקמנו אוהלים מחדש כמובן שבל לא עזרה אבל לא האשמנו אותה.
נחנו קצת ירון הציעה לבל לנסות לישמוע טראנס טיבאטי זה מה שאנחנו שומעים בעיקר ,היא לא היתנגדה "מה זה הזבל הזה?" שאלה בל כן יש לנו טעם מוזר אבל מתרגלים וזה נשמע די סבבה.
"ולמה אני שומעת את נבואת שביעיה רק בטיבאטית?" היא שאלה
"רגע מה?" היתפרצתי לשיחה הם ניבהלו כי לא ידעו שאני עושה את האומנות העתיקה של סטוקינג ולצותת.
"זה בטח עוד כוח לזהות נבואות לא משנה איזו שפה הם מטבע שיחקת אותה הפעם" אמרה בל
"תנסי את זה" נתתי לה את הטראנס בלי קלי
"זו הנבואה שלנו" היא אמרה
רגע מה?
"תנסי את זה" נתתי לה טראנס חדש בשם סיטור ינ אינדיאה
"את ספריי ,ספרי הסביליות הן יחפסו
2 אחיות אך גם לא, אחיותיי בי ילחמו
האם יצליחו או יכשלו?
הנבואה אשר טועה לא יקשיבו או שיפשלו"
אמרה בל
"תקרא לכולם" אמר ירון
"אבל אני רוצה..." אמרתי
"תקרא לכולם!" הוא פקד עליי
הלכתי כי ידעתי עם ירון לא מתעסקים
קראתי לכולם והם באו הסברנו הכל
"אז אתה אומר שספרי הסביליות ניצלו?" שאלה לילי כלא מאמינה
"יאפ הוא אמר את ספריי ספרי הסביליות אז כנראה כן" אמר ירון
"ומי שאצלו הספרים הוא מכין מהנבואות טראנסים טיבאטים?" שאלה סבתא
"יאפ נכון קול?!" שאלתי
"אז מי יצאו למסע?" שאלה בל
"אני חושבת שאו לילי ובל או חכמולוגית ואטאל או שני ועדי" אמרה יוני
"נכון כולן אחיות אבל רק חצי" אמרתי
"אני חושב שזה אטאל וחכמולוגית רק בן אתנה יוכל להסתיר כזה טוב את הנבואות והוא אומר אחיותיי" אמר עידו
"נכון לא שאני מזלזל בכם אבל ניראלי עידו צודק"
"חוץ מזה אני ובל קיבלו מטבע כבר הן חלק מהמסע הזה והן לא יכולות לצאת" אמרה עדי כנראה גם היא הבינה את השפעת המטבעות
"אוקי מחר בבוקר נצא" אמרה אטאל
הדלקנו מדורה קטנה כי כנראה נישאר פה לפרידה של אחיותיי.
לילי בל ועידו שרו וסבתא הצליחה ליצר לי גיטרה עם הכוחות שלה (חייב להגיד זה קול).
פרטתי על הגיטרה וכולם שרו כמובן שלא הייתי בקצב כי אני לא יודע כל כך אז סאני החליפה אותי והמשכנו לשיר ולאט לאט הלכו כולם לישון כולל אני אמרנו שמי שנשאר אחרון שומר ומעירים את מי שרוצים שיעבור שעה, היינו עייפים מדי ופצועים מהקרב כדי לחלק תורנות.
נרדמתי באוהל הבנים, שהיה קטן יחסית אבל נוח ישנתי בצד כי פחדתי שנשאר בי משהו ממטבע אפרודיטה, ברור שזה היה צריך להיעלם מיד שהחליפו מטבע אבל חששתי שזה יקרה שוב חששתי שזה לא יעזוב אותי...

הטראנס sitor in india מופיע לכם במקום תמונה ,אני יודע שרובכם לא תאהבו את זה כמו בלי קלי אבל אם שומעים את השיר במסיבה הוא די טוב