יומן חצוי(1)-והאלה החדשה

הלן נחמדה וואו מרשים בהתחשב זה שצרחתי עליה (שני אל תפתחי ציפיות)

קמתי האוהל היה ריק לגמרי ראיתי את  עידו, שתי אחיותיי, סאני מן הסתם היא בת אפולו, שני,עידו, לילי, עדי ועמית כנראה כל השאר עדיין ישנים.
הלכתי לאחיותיי לעזור להם עם התיקים,
"סווווו אתן הולכות האא?" אמרתי בעצב
"לא יהיה לי עם מי ליקרוא ספרים (כל השאר אל תרצחו אותי פליזזז ביקשתי יפה).
"אני עדיין לא מאמינה שאתה אח שלי דביל אחד" חכמולוגית אמרה
"תכחישי תכחישי עם זה עושה לך טוב" אמרתי ואטאל העלתה חיוך על פנייה
"אני יתגעגע אחות קטנה" אמרתי ופרעתי לה את השיער כמו לילד בן חמש.
היא הכניסה לי אגרוף ביד וואו זה כאב צלעתי ליקרוא לכולם כי עדיין כאב לי מהחץ ברגל מהקרב עם ההרפיות, למרות ששברתי אותו כך שחלק ממנו עדיין נעוץ לי ברגל אבל קצת.
אחרי שנפרדנו מהאחיות שלי הלכנו להתקשר לריינה לגבי סיפריי הסביליות, יצרנו קשת וכל הבלה בלה בלה זרקנו את הדרכמה ושני אמרה "ריינה פריאטור רומה" זה הראה איקס על רסס המים
"פראנק ז׳אנג פריאטור רומה?" לילי אמרה חצי בשאלה מבולבלת
זה הראה שוב איקס אדום גדול
"פריאטור רומה החדשה" אמרה עדי מגלגלת עיניים
זה הראה ילדה בת 11 עם שיער חום עם נגיעות ג׳ינג׳י ועיניים חומות כמו שוקולד
"היי מי את?" שאלה עמית בטון רגוע
"אני קירה אני הפריאטור" היא אמרה בקול רישמי
"איך מה עם ריינה?" שאלתי
"ופראנק" הוסיפה סבתא
"יש לנו פרוייקט כזה שאתה הופך לפריאטור ליום אחד אני ולוק ביחד כפריאטורים, זה מכין אותך לעתידך בלגיון אבל לא נראלי אני יצליח אני סתם בת פורטונה פשוטה" ראיתי כמה רגשות שהיו לה שהיא הזכירה את לוק היא הסמיקה, ושאמרה על הליגיון בעיניה היה עצב.
"רוצה להיות פריאטורית בעתיד?" שאלה שני בגירוי
"כן זה החלום שלי מגיל 8" היא אמרה בהיתלהבות
"מה אם נגיד לך שיש לנו רמז איפה סיפריי הסביליות? ושאם תקראי לריינה ופראנק אולי נזכיר שזה בזכותך זה יתן לך כמה נקודות" אמרה סאני בחיוך
קירה רצה כמו הרוח לקרוא לריינה ופראנק
"סאני את טובה" אמרה יוני
"ספרי לי משהו שאני לא יודעת" היא אמרה בגאווה
"מה אתם רוצים?" אמרה ריינה
"היי" אמר פראנק בחיוך
לעזאזל איך הם מסתדרים הם כל כך שונים.
"יש לנו רמז לגבי סיפרי הסביליות" אמרה אפרת וסיפרנו להם הכל
"מזל אלה מתחילה לישכוח הרבה למשל 'יצעו' היא אמרה 'אכלו' אתם יודעים שעה חשבנו איך זה קשור" אמרה ריינה
"אלה עושה כמיטב יכולתה ריינה" מחה פראנק
"נכון" ענינו ביחד
"מה שתגידו" אמרה ריינה
השיחה היתנתקה זרקנו עוד דרכמה,
"את חייבת להודות לקירה החא עזרה לנו בזה זה סוג של ביזכותה" אמרה שני
"יאפ היא חיילת טובה" אמר פראנק
"אבל..." סאני רצתה להגיד שזה לא נכון
סתמתי לה את הפה מהר כדי שלא תגיד לריינה, ראיתי את הלהט והרצון של קירה לא רציתי להרוס לה אותו וחוץ מזה היא נראלי מנהיגה טובה.
ניתקנו את השיחה ואז סאני נשכה לי את היד שהייתה עוד על הפה שלה.
"אאוווו" אמרתי
"למה עשיתה את זה אי אפשר שקירה תהיה פריאטור כי היא רוצה, היא צריכה להוכיח את עצמה" נזפה עליי סאני
"אולי... ואולי לא ראית איך היה לה להט בעיניים את הרצון העז הזה להיות מנהיגה טובה כמו ריינה" אמרה שני
"טוב" היא גילגלה עיניים
ראיתי את עידו עדי עמית וירון לא פה אבל היתעלמתי מזה כי כל אחד הלך לדרכו.
הלכתי לאוהל ליקרוא ספר ולנקות את הראש.
אחרי איזה 5 פרקים שזה אצלי 10 דקות נשמע צעקה "הם באים" צעק ירון
כולם צצו מאיפה שלא היו "מי?" שאלו כולם חוץ מירון עדי עידו ועמית.
"שלושה חצויים שיחליפו את חכמולוגית אטאל. ואנני, הן לא יתערבו במסע רק ישמרו עלינו כמו מבוגר אחראי." אמר עידו
"שני בנות הבה ובן הרמס אחד" אמרה עדי
ראיתי את הלחץ בעיניים של סאני לא הבנתי למה, "באמת בן הרמס ובנות הבה יהיו מבוגר אחראי?" שאלתי
"יאפ" ענתה עמית
הן צצו משום מקום היה שם בן גבוהה עם שיער שתני חלק ועיניים עינבריות מיד שראתה אותו סאני ברחה, באתי לרוץ אחריה אבל אז ראיתי את שני האחיות אחת הייתה בלונדינית עם עיניים כחולות היא הייתה נמוכה ממני באיזה 10 סנטימטרים שזה היה אתגר קשה זהיתי אותה אבל לא זוכר מאיפה, השניה הייתה עם שיער חום לא בהיר ולא כהה עיניים חומות חודרות עם ניצוץ ילדותי שלא יעלם לעולם, זיהיתי אותה איך זה הגיוני למה? איך הן מצאו אותי למה זה קורה לי הבנתי זה היה ההשפעה של המטבע זה היה הפיניש שלו מה שיסגור את הסיפור, מה ששבר לי את הלב בעבר זו הייתה... זו הייתה... זו הייתה טליה.
אני יודע מה אתם חושבים וואו שם אבל לא זו לא תאליה גרייס זו טליה *פלאשבק* ליפני שנה הייתי בלאס וגאס גרתי שם 7 שנים סוף כיתה ו ההורים שלי החליתו לעבור מעיר לעיר.
הייתי בגן ועליתי לכיתה א הייתה שם ילדה חדשה בשם טליה המורה הציעה מי רוצה להיות חבר שלה אני ואחותה כנראה (אז לא ידעתי שזו אחותה) זוהר הצבענו והפכנו לשלישייה היינו ילדותיים ביחד ובמהלך השנים היתאהבתי בטליה בסוף כיתה ו מסיבת סיום הצאתי לה חברות סוף סוף היה לי אומץ, ואז היא ניתקה איתי קשר פשוט לא הגיבה ולא הסכימה לדבר איתי אחרי זה אני היתאהבתי במלה בנות שאפילו לא הכרתי ראיתי בהן את טליה אפילו לא אהבתי אותן סתם היה לי לב שבור מאז אני מנסה לישכוח *סוף פלאשבק* שלא תבינו את הלן אהבתי באמת אבל עדיין היה לי לב שבור, אנשים חושבים שטליה נבלה רעה אבל היא לא היא וזוהר הן הנשמות הכי טהורות שהכרתי אי פעם אני מניח שזה נחת עליה בהפתעה והיא לא ידעה להגיב.
ברחתי משם הכי מהר שלי כשלתי וקמתי שוב "מה אתן ואתה עושים כאן?" צרח ירון הוא היחיד שידע על טליה הוא והלן.אתם: "אבל עידן אמרתה שעברת ממקום למקום" זה נכון במשך שנה עברתי כמעת כל שבוע לבית אחר אל תשאלו אותי תשאלו את ההורים שלי.
רצתי מהפארק עיניי דומעות טיפסתי על עץ והגאתי לצמרת ישבתי ושרתי לעצמי שירים כמו darlin ו locked away וגם hey brother שרתי ושמעתי יפחת בכי מתחתי ניתלתי על העץ כמו עטלף שרגליי למעלה כל ענף וראיתי את סאני בוכה.
"מה קרה?" שאלתי
"זה בן הרמס" היא אמרה "קוראים לא פייטון והוא האקס שלי פעם הוא היה חבר שלי ופרצה מריבה גדולה בין ביתן אפולו להרמס מי אל רפואה יותר טוב אבל אהבתי את פייטון מעל הראש הייתי מוכנה לעשות בישבילו הכל, ישבנו את הריב בתפוס את הדגל וגיליתי לו איפה הדגל שלנו ואיפה מחכים לוחמים חשבתי שהוא אוהב אותי אבל אחרי שביתן הרמס "ניצח" הוא נפרד ממני זה כאב מאוד מאז אני לא ניכנסת לביתן הזה גם לא בישביל עמית" סאני אמרה
"אני רואה שאת צריכה קצת זמן לבד אני יעבור לעץ אחר" אמרתי וגלשתי מהעץ
עברתי לעץ אחר רחוק כדי שסאני תהיה לבד כמו שצריך להיות לבד לפעמים, ואז הלן היתקשרה אליי.
עניתי לשיחה אפילו לא היסתכלתי עליה
"מה את רוצה?" שאלתי וכברתי את עצמי בין בירכיי
"אתה עדיין כועס עליי?" היא שאלה
היתבוננתי אלייה היא הייתה בים ראיתי את הגלים שוצפים מאחוריה ולידה גיטרה, הגיטרה שהחזרתי לה מביתן הרמס.
עינייה היו מלאות חיים וחיוכה היה מוסתר בפוקר פייס לא מוצלח.
"עבר לי קצת חוץ מזה יש לי שיברון לב אחר לטפל בו" אמרתי
"יש לך חברה חדשה?" היא דיברה בקול רם והאדימה.
"לא אבל מסתבר שטליה בת הבה ואני תקוע איתה כל המסע" אמרתי
היא נרגעה שמחתי ליראות שהיא עדיין אוהבת אותי כמו שאני אותה אבל לא יכולתי לחזור אליה היא בגדה בי.
"וואו" היא אמרה בהלם עצובה
"אז אני הייתי תחליף לטליה כמו שאר הבנות?" היא שאלה
"לא לאאא את לא ולשאר הבנות לא הצאתי לא רציתי מאז שהצאתי לטליה פחדתי שהן ינתקו איתי קשר." "אותך אני אוהב באמת" אמרתי
"רגע אוהב?" היא הסמיקה
"זאת אומרת אהבתי אהבתי אותך באמת" מיהרתי להגיד אבל הסמקתי וזה הסגיר אותי.
"עידן בוא נשכנע את כירון להחליף אותם" קרא לי ירון מלמטה
"לא" עניתי
"אבל עידן..." הוא אמר
"אמרתי לא" צעקתי ונתתי כאילו אגרוף באויר מקווה שזה יפגע בו לא יודע אבל הענף עץ המשיך את התנוע שלי ופגע בירון הוא רץ משם לאחרים אבל לא פצוע.
"תודה" אמרתי
"אין בעד מה" אמרה הלן הכוחות שלה הפחידו אותי מאוד האמת אבל ניסיתי לישכוח מהם.
"אז מה אמרתה על זה שאתה אוהב אותי" אמרה הלן
"נו טוב אני עדין אוהב אותך אפילו יותר מאי פעם אבל לא מוכן להיות איתך בגדת בי" אמרתי וגילגלתי עיניים
"גם אני אוהבת אותך קטנצ׳יק" היא אמרה וחיוך על שפתיה
"לא הבנתי איך בגדתי בך או מה שמעתה אבל זה מספיק טוב" היא אמרה והשיחה היתנתקה.
ירדתי מהעץ לכיוון האחרים רק כדי להגיד להם שינחמו את סאני ושאני בסדר הם כולם רצו אל העץ שהצבעתי עליו.
נישארנו רק אני זוהר טליה ופייטון סוף סוף לבד.
פתחתי את הפגיון שלי הם לא הבנו מה אני עושה שמתי על מצב גאיה פגיון גדול אחד.
התקדמתי לפייטון תפסתי בחולצתו והצמדתי סכין לצוור שלו זה נראה מגוחך קצת עם הגובה שלי אבל עדיין, "לך עכשיו להיתנצל בפני סאני יצור שפל שכמוך" אמרתי
והידקתי את הפגיון לצוורו.
הוא רץ משם לעץ ההוא בפחד ואני הלכתי לאוהל הבנים וציירתי ציור ציור שלי על הענף והלן יורע ענף שפוגע בירון, זה חימם לי את הלב ליראות אותה שם בישבילי גם שכעסתי עליה אולי היא צודקת? אולי לא שמעתי טוב? לא משנה עכשיו הלב שלי גם שבור וגם נשרף כל הכבוד מין נשי (לא בקטע שובניסטי).
ישבתי ועבדתי על הפנים של הלן  לא ראיתי אותה כמה ימים וקרה כל כך הרבה אפשר לחשוב שלפני שבוע בערך הייתי סתם תולעת ספרים שלא רוצה לצאת לטיול שנתי, ועכשיו אני חצוי שהולך להילחם בשלוש אלות מרושעות עם חברים, לא הישתנה הרבה מאז.
ישבתי ובהיתי בציור ואז עידו צעק לכולם לבוא לאכול ארוחת ערב...

אוקי שמתי עוד שיר הפעם לא טראנס אלה השיר darlin ששמעתי בעץ שיר יפה תשמעו.
יש לי רק דבר להגיד לכם חצויים תעלו פאקינג פרקיייייייים