יומן חצוי(1)-והאלה החדשה

עורבים, פצצות, מסתבר שסאני אוהבת להרביץ לי

מרגע שסאני הסבירה להם על הסיפור אני הלכתי, אז מסתבר שללימוזינה יש נהג אוטומטי וסוג של גג פתוח כזה שאפשר לעלות על גג הלימוזינה ועם אמצעי בטיחות אפשר לשבת שם, ישבתי שם וצפיתי בנוף התעשייתי ונראה שאנחנו מתקדמית אל בוסטון שוב, המטבע הקרוב יהיה באזור הבית שלי? ידוע גם שבוסטון הוא אזור ללא אלים לרוב וזה די מסוכן, ישבתי ונהנתי מהרוח הקרה ופתאום צל גדול היה מעלי, זו הייתה להקת עורבים ענקית בגודלה שהייתה בדיוק מעל הלימוזינה, רוב העורבים לא באים בקבוצות אבל הם היו כ27 לפי השארתי והם היו בגודל של נשרים גדולים סיקרן אותי מה הם עושים כי נראה שהם מסמנים משהו, הם זיגזגו ביניהם ועפו בצורות שונות ומוזרות, החלטתי ליזרוק עליהם פצצה כדי שיעזבו אותנו אבל היא החליקה לי מהיד לתוך הלימוזינה וראיתי שהיא מתגלגלת לעבר סאני פתאום הופיע מישהו משום מקום דחף את סאני משם וזרק את הפצצה רחוק מהחלון,
אז הבטתי בעינייו המפחידות שהיו חומות עם ניצוץ אדום ושיערו השחור נראה כמו כביש ישן נטוש ומלחיץ עורו היה שזוף קצת אוזניו היו מחודדות כמו של שדון וחיוכו עשה לי צמרמורת בגוף הוא נראה כמו אל אך היה בו משהו פשוט כזה, "זה אתה שוב" אמרה סאני תוך כדי יושבת על הרצפה ונראה שהיא אדומה קצת לא ידעתי אם היא מסמיקה או לפי הפרצוף של שאר הבנות היה לה חם כי הוא "לוהט", נו באמת למה אני המכוער היחיד על הלימוזינה הזו?! "את שוב" הוא השיב לה ונתן לה יד כדי לעזור לה לקום, אוקיי סאני נהייתה אדומה כמו דובדבן והושיטה לו יד והוא עזר לה לקום, נראה ששני אוהבת את המצב כי היא סוף סוף הניחה לדומינו והוא חזר לכתף שלי נראה כמו בת "מי אתה?" שאלה גל , "הכרנו שלקחתי את מטבע טיכה, הוא הציל אותי מסדן שכמעט נפל עלי שהכנסתי את המטבע לכיס" סאני נראתה כל כך מובכת, לא מספיק כל האנשים שאוהבים אותה גם הסיטואציה הזו? אולי סאני זו אפרודיטה בתחפוסת מרגלת אחרינו?
"מי זרק את הפצצה הזו?" האיש ההוא שאל
"אופסי" אמרתי והרמתי יד, סאני נתנה לי אגרוף ביד השניה ואני לא אשקר הילדה הזו יודעת להרביץ שיפשפתי עם היד את הכתף איפה שחטפתי אגרוף בזמן שסאני והאיש דיברו ביניהם "תקשיבו זה פובוס, לא עידן לא האל היווני והוא בא לעזור לי קצת עם מטבע טיכה אוקיי?" אמרה סאני "מטבע טיכה הוא בין המסוכנים ומביא מזל רע ושואב מזל טוב ..." התחיל להגיד פובוס
"אוי האירוניה, ואנחנו עוד רבנו על המטבע" התפרץ עידו
"בכל מקרה חשוב שיהיה פה מישהו שישמור על סאני, לכן תקשיבו לי מעכשיו כדי שלא יהיו סכנות, דבר ראשון יוצאים מהלימוזינה עכשיו" פובוס אמר וסאני נראתה כמו פרצוף מלא דם מרוב שהסמיקה והתכנסה בתוך עצמה,  "אבל למה?" שאלה סבתא
"לא בטוח כאן, בכל רגע היא יכולה להתפוצץ או להפוך למפלצת" "קדימה תארזו כל מה שתוכלו ונצא לדרך" ארזתי את התיק וקצת אוכל לדרך בינתיים צפיתי ברגעים רומנטיים של פובוס וסאני, ראיתי כמה קטעים רומנטיים שלה ושל פובוס וזה היה כזה חמוד, כמו שהוא קרץ לה, או שהפילה את המסרק שלה ושניהם קמו להרים אותו, או שיוני בטעות זרקה את הפגיון לכיוון סאני ופובוס זינק והגן עליה ואיכשהו תפס את הפגיון ברור שאירי זה סאני הרביצה ליוני וצעקה עליה על זה שתזהר, זה היה כזה רומנטי וראיתי ששני לידי מלטפת את דומינו ובוהה בהם ועורכת תמונות שלהם עם לבבות קטנים ולפחות חד קרן אחד בכל תמונה הם רק דיברו ושני איכשהו עשתה שהם מתנשקים בתמונה שם רק דיברו, לילדה הזו יש כישרון מבוזבז.
"אז יוצאים?" שאלה סאני ויצאנו מהאוטובוס,
פיתאום דומינו השתגע וטס בשיא המהירות לכל מקום כמו טיל לבסוף דומינו טס על סאני והתנגש בכתף שלה במזל פובוס הזיז אותו שניה ליפני שהשיניים החדות של דומינו נינעצו לה בבשר, "עידן שני תישתלטו על החיה המוזרה שלכם כבר" צעקה סאני ובעטה בי ובשני אבל זה לא כל כך כאב, המשכנו ללכת לכיוון בוסטון שסאני ופובוס מתקדמים מלפנינו מדברים וצוחקים שהגענו לכניסת בוסטון עידו בטעות שלף את החרב שלו בצורה מגושמת שראה 'מפלצת' זה היה רק כלב גדול הוא שלף את החרב שלו וכמעט ערף לסאני את הראש, היא התקופפה ונתנה לו אגרוף בבטן "מה יש לכם מלתקוף אותי?" היא שאלה בקול גבוהה קצת, "תרגעי זה המטבע" אמר פובוס והניח ידיים על כפיה של סאני
"בספרים של ריק... זאת אומרת כירון מוזכר שבבוסטון יש מיתולוגיה נורדית..." ובאמצע המשפט השרשרת שלי התחממה ושינתה צורה ממזוזה לעורב עם עין אדומה, "...מה הלך כאן? לא משנה אז בקיצור זה שטויות כמו הספרים של משפחת קיין על המיתולוגיה המיצרית" השרשרת שוב התחממה והפכה ומפתח אנח, "מוזר כל פעם שמזכירים דת אז זה מתחלף" אמרה מיטל, "בואו ננסה" אמרתי "נצרות, איסלם, מיתולוגיה סינית" אמרתי זה התחלף לצלב ואז לירח וכוכב, ואז לצב שמי שלא יודע חיה מקודשת לסינים.
"יוון, רומה..." אמרתי אבל לא קרא דבר, "מדהים, השרשרת הזו בעצם מסווה אותך ממפלצות" אמר פובוס ונגע בשרשרת הצב
"היא מראה למפלצות שאתה שייך לדת שונה ואז הן מתעלמות ממך, היא לא תיתן לך להפוך אותה למשהו שקשור לאלים היוונים או הרומיים" הוא המשיך
"אז למה היא הייתה על יהדות כל הזמן הזה? אני לא יהודי ולא זכור לי שאמרתי אי פעם יהדות ליד השרשרת" אמרתי והשרשרת חזרה לצורת מזוזה, "היהדות היא דת רחוקה ולא קשורה ליוון כל כך, תרבות על אל אחד" אמרה זוהר,
"גם הנורדים לא קשורים, מיתולוגיה נורדית" אמרתי והשרשרת הפכה לצורת עורב שחור מברזל עם עין מאבן חן אדומה אהבתי את הצורה ההיא יותר מגניבה,
המשכנו בדרך וניכנסנו לשכונה שבה אני ירון ואפרת גרנו, ניפרדנו מהקבוצה שהמשיכה ואמרנו שנמצע אותם אחד כך כי בכל זאת אנחנו מכירים את העיר יותר טוב מהם,
הלכנו לכיוון הבית של ירון ומרחוק שמענו צעקה של בל וסבתא מסתבר שסאני הרביצה גם להן, "סווווו ניכנסים? כאילו אין לי אף אחד בבית כל השנה הזו אני ואפרת גרנו פה בלי הורים" אמר ירון, ושמעתי קריאת עורב מוזר כל הדרך הזו ראיתי עוד עורבים לא שזה לא שיגרתי עורב זו חיה נפוצה, "אבל מה עם..." שאלתי את ירון והוא המשיך אותי "ההורים שלי? עידן תבין זה רק העירפול" היא אמר ונראה די עצוב להיזכר בזה, בטח הוא לא ראה את ההורים שלו הרבה זמן, "אז בואו לבית שלי" אמרתי
"לא בא לנו להטריח" אמרה אפרת,
"בואו כבר" תפסתי בידיים שלהם וגררתי אותם לכיוון הבית שלי בריצה,
"אני בבית" אמרתי וראשים צצו מכל כיוון ואח שלי רץ אלי בחיבוק ענק "עידן מה חזרת מהצבא?" שאל אח שלי אסף, אז זה מה שהם סיפרו לו שנעלמתי?, פשוט אחי היה בן 5 ולא רצו לספר לו על המיתולוגיה כי הוא יגלה לשאר בני התמותה ויווצר בלגן, או זה או שיאשפזו אותו במחלקה סגורה, "שלום" אמרה אמא שלי ויצאה מהחדר של שיר אחותי ששם בעצם היא מרכה לה לק, "היי אמא היי שיר" אמרתי
"אז חזרת" אמרה שיר במבט אדיש עם מעט כעס
"אנחנו לא מתכוונים להשאר הרבה רק באנו להגיד שלום" אמרתי,
"אמממ עידן הם מצאו את המטבע , הם ברחוב "דרך הבשמים"" אמר ירון,
פתאום אבא שלי צץ משום מקום ופרע לי את השיער, "אני חייב ללכת" אמרתי ואמא שלי תפסה אותי לנשיקה בלחי ותאמינו לי שניסיתי להתנגד אבל זה לא עבד כי עדיין היה לה כוח של אלה, אפרת צחקה בצד וירון נראה מקנא קצת ניגבתי את הלחי חזק, "אוי בואו שתיכם" היא אמרה ונתנה להם שוקולדים,
"ליפני שתלכו קחו קצת עוגיות" אמא שלי אמרה ונתנה לי קופסה מלאת עוגיות שוקולד צ׳יפס ביתיות,
יצאנו מהדלת ורצנו מהר לדרך הבשמים הרחוב העשיר ביותר בכל בוסטון...

למעלה תוכלו ליראות את התמונה של פובוס וסאני, הם כאלה חמודים!!! פובוסאני זה כזה חמודדדד *חוטף התקף פאנבוי*
סווו זה הפרק להיום.