יומן חצוי(1)-והאלה החדשה

סאני עם סלואו מחומש? קוווול

אז הלכנו למסיבה שהייתה באולם אירועים גדול הוא היה מדהים מבחוץ הוא נראה כמו מיני טאג׳ מאהל עשוי אבן מבריקה ולבנה עם ציורי כסף עדינים עליה בכניסה היה שער ברזל גדול פתוח והיינו צריכים לעבור במין מיני גשר כזה שמתחתיו נחל שמתחיל ממפל מזויף עם דגים גדולים וציבעוניים ששו בשלווה במים הצלולים, שניכנסנו לבפנים רק אז הבנתי מה מדהים באולם היו שולחנות ארוכים מלבנים עם זרי ורדים עליהם, עם מפות לבנות כיסאות לבנים עם ציורי פרחים עדינים בזהב, המפיות עשויות המשי היו שחורות  וקופלו בצורת ברבור הצלחות והסכום היו בצבע זהב ואורות ציבעונים ריצדו על פני האולם מרחבת הריקודים, על מסך ענק הראו תמונות של אפרודיטה ועל התקרה הגבוהה היה זכוכית כדי שיראו את שמי הלילה על התקרה ניטלו ניברשות שניראו כאילו עשויות קריסטלים צבעוניים אמיתיים, שולחנות עגולים פוזרו באקראיות על האולם עם נרות וורדים על השולחן כמו שולחנות לדייט (אני יכול לדמיין כבר את החיוך של שני), מלצרים זזו ממקום למקום ושמו מנות פתיחה על השולחן היה בצד בופה של ממתקים ושתיה מתוקה, על כניסת האולם היה שטיח אדום וממש לא הרגשתי בנוח כי כל פעם שאחד מאיתנו ניכנס נישמעו מחיאות כפיים מאיפשהו כאילו זה טקס פרסי מוזיקה וקולנוע.
ליד הרמקולים היו מדרגות ארוכות שסולסלו כלפי מעלה למרפסת כזו, על המרפסת היה כיסה לבן מעץ איכותי ניראלי אלון עם גילופי יונים ולבבות עליו, אחרי שכולם ניכנסו התחילה מוזיקת סלואו ואז התחילו לרדת מהמדרגות אנשים, זה היה ג׳ייק ואז מייקל ואז שון תימוס ועוד  ילד וילדה  ג׳ייק הלך לשני ומייקל לעדי חבורת הילדים הלכו לסאני ופינקו אותה, הצילו סאני היא כמו מגנט אהבה כמה חצויים יכולים לאהוב ילדה אחת?! היו שם איזה 4 ילדים שפשוט פינקו את סאני 3 בנים ובת אחת.
ואז ירדה מהמדרגות הלן היא הייתה לבושה בשמלה בצבע תכלת וקישוטים קטנים בלבן היו על השמלה והזכירו לי את השמים ביום בהיר, היה לה פרח תואם תלוי על האוזן שלה שהוסתרה מתלתלים חומים יפים נראה שהיא לא נהנת מהתילבושת אבל לא הפריע לה יותר מדי היא נעלה נעליים לבנות עם סוליה שחורה והיא נראתה פשוט מדהים,בינתיים ירדו עוד חצויים אבל לא היה לי אכפת, הלכתי אליה מהר "היי" אמרתי
"היי" היא חייכה והסמיקה, היא שיחקה בתלתל משערה וניראתה מובכת אבל בו זמנית גם מקסימה, לא היה אכפת לי מהבגידה לא היה אכפת לי מכלום פשוט רציתי לדבר איתה, בינתיים עוד ועוד זוגות נאספו ודיברו עם כוס משקה ביד, אם שני לא הייתה עסוקה בג׳ייק היא הייתה מכריחה את כולם לירקוד סלואו.
דיברתי עם הלן קצת ואז רק קלטתי כמה התגעגעתי אליה.
נישמעו שתי מחיאות כאפיים והמוזיקה ניפסקה אפרודיטה עמדה על המרפסת הגדולה והתחילה לחפור לנו בשכל,
"חצויים יקרים, ילדי הנבואה, אני הזמנתי אתכם מסיבה כל שהיא, אך זה לא נחוץ לכם לדעת עכשיו אשמח אם תהנו ותירקדו כאן, מנה עיקרית תוגש בעוד כחצי שעה, הבאתי את הזוגות שלכם כהפתעה אחרי הכל זו המומחיות שלי" אמרה אפרודיטה ופרשה את ידיה בברכה כמו נאום, היא דיברה כאילו אין דאגות בראשה מוזר כי מולה עומדים החצויים שיכולים לעצור בעדה.
משכתי בכתפיי והמשכתי לדבר עם הלן, העפתי מבט זריז אל עבר עדי ליבדוק אם היא עלתה על מה שאפרודיטה רוצה, אך היא הייתה שקוע בשיחה עם מייקל לשניה הצלחתי ליראות אותה ואז הלן הזיזה את ראשי בעדינות עם ידה אל פניה, עיניה בצבע דבש נצצו לציבעי אורות רחבת הריקודים.
הזמן עבר מהר מאוד, הלכתי לאכול בשולחן עגול מאי רצון זה כאילו אפרודיטה שלטה בי ורצתה שאני יצא לדייט עם הלן, רציתי לשבת עם חברים שלי אבל גם עם הלן טוב.
הלן אכלה סלט שנראה טעים אבל אף פעם לא אהבתי סלט, אני אכלתי סתם פיצה עם זיתים ובולגרית.
"אני הולכת להביא לי שתיה, אתה רוצה משהו?" היא שאלה בחיוך וקמה
"לא תודה" אמרתי ונגסתי בפיצה, הלן הלכה לבופה ממתקים שמניסיון היה טעים, אני מנחש שאני הולך להקיא את נישמתי בזמן הקרוב. אני בינתיים חשבתי, מה הולך כאן? מה אפרודיטה מתכננת? הלן חזרה בריצה עם כוס משקה ביד וסוכריה על מקל, "על מה חשבת?" היא שאלה לחוצה
"כלום" אמרתי ומשנה את הפרצוף הסקרן שלי לחיוך.
התחילה מוזיקה רגוע ונעימה, שני שכחה מג׳ייק והתחילה לקחת זוגות ולהצמיד אותם אחד לשני כדי שירקדו סלואו.
"נווו תזמין אותה לירקוד" היא לחשה לי
"לא" מחיתי
"תזמין אותה" היא דיברה בדיבור הקסמה, לא הייתה לי ברירה  "שנרקוד?" שאלתי והושטתי את ידי.
"ברור" היא חייכה ונתנה לי את ידה רצנו לרחבה ורקדנו סלואו (אישית אני לא אוהב סלואו זה מביך אותי, וגם חוץ מזה אני צעיר מדי לזה).
סאני רקדה סלואו בחמש אנשים זה היה מוזר כל כך אבל גם מגניב, היסתכלתי אל הלן וחייכתי היה ניצוץ ורוד בעיניה, הניצוץ שהיה לשני תמיד ,הנחתי שזה סתם מהאור הורוד שריצד על הרחבה ויצר אווירה רומנטית, אפרודיטה ישבה בהנאה על הכיסה במרפסת ונהנתה מהמופע.
"אתה רוקד גרוע" היא צחקה.
"אף פעם לא רקדתי סלואו וגם לא ציפיתי שזה יהיה בגיל צעיר..." אמרתי והסמקתי.
"אתה קטנצ׳יק מדי לירקוד סלואו" היא אמרה וגיכחתי.
"אני נצר להבה אז אל תאשימי" הזהרתי אותה תוך כדי רוקד
"ממתי זה קרה?" היא שאלה במבט מוזר
"לא מזמן" אמרתי ואז שתקנו
השיר נגמר ואפרודיטה התחילה שוב לחפור לנו במוח, גם מוח אדיר כמו שלי ושל מיטל לא עמד בחפירות שלה אז נאלצנו להקשיב.
"חצויים יקרים הקשיבו היטב" וכל מי שירד במדרגות קודם הלך לצד אפרודיטה, גם הלן.
"אני מציע לכם להצתרף אליי" היא אמרה בנינוחות, המראה שלה קרן יופי ואהבה חמה ונעימה שעשתה לי בחילה, או שזה טונות הממתקים שאכלתי.לא, אני די בטוח שזה בגלל אפרודיטה.
"אפרודיטה תקדם אותנו, תיתן לנו מקום טוב יותר, האלים מעיקים סתם" אמרה סופי חברה של עידו ואחותי.
"בואו אלינו" הלן אמרה העיניים שלהם נצצו בורוד הרגשתי מהופנט כולנו צעדנו קדימה כאחד כמו חיילים, היינו כמו שבויים שני היחידה שעמדה במקום ולא זזה.
"שני בואי בבקשה, בישבילי" ג׳ייק אמר וחייך אליה זה נראה שקשה לשני יותר ויותר "לא" היא היתפרצה בכל חנוק מדמעות אני משאר "חשבתי שלפגוש אותך יהיה מדהים, חשבתי שנשאר עוד משהו טוב בך אמא" היא דמעה "שני ביתי האהובה תצתרפי אלי, אני שולטת בהם אין לך סיכוי, אל תאלצי אותי להילחם בך" אמרה אפרודיטה.
"לא אמא תשחררי אותם, בבקשה" אמרה שני מושכת באפה ומנסה לעצור את הדמעות שכמעט פרצו כמו גייזר מעיניה, אפרודיטה נאנחה.
היא נקשה באצבעותיה וכל החצויים האחרים נעלמו בענן נוצות, אני הישתחררתי מההיפנוט, "תודה שני, היית אמיצה שם" לחשה לה אפרת.
"החצויים האלה שוחררו הם לא יזכרו כלום, אני אולי נגדכם אבל המרד גרם לי להפוך אהבה טהורה לנשק מלוכלך" אמרה אפרודיטה נראה שהיא עושה את זה שנרחם עליה ונצתרף אליה, כאילו היא לא מתכוונת למילותיה היא הישתמשה בכל רגש בלב שלנו כדי שנצתרף אליה לאיזה 10 שניות באמת ריחמתי עליה ורציתי להיצתרף, עם כל מה שאומרים עליה היא די מתוחכמת, אפילו מאוד.
"אבל אני לא אוותר, הצדק יעשה חצויים קטנים ואין לכם מה לעשות עם זה, אני עוד אנקום בזאוס" היא אמרה בקול מטורף שגרם לי להיזכר שהיא אויבת שלי, היא היתפוגגה לנוצות.יונה ונעלמה.
"החשבון" בא אל עדי מלצר ואמר.
"כמה?" היא שאלה בפאניקה ראינו את המחיר.
זה היה מלא כסף, כסף שאין לנו.
"ליברוח?" ירון אמר חצי שואל עם מבט לחוץ
"כן, מהר" הינהנתי ואמרתי והתחלנו לרוץ (על הדרך לקחתי כמה קינוחים אבל זה לא חשוב) היסתכלתי אחורה וראיתי את המלצר מבולבל, לא משנה המשכנו לרוץ ללימוזינה ונסענו.
הלכנו בעקבות המטבע מה שהיה קשה כי סבתא היתנגדה והייתה נגד מלחמה בניקס אפרודיטה וצ׳רומה.
נסענו עוד והגיעה הלילה הלכתי לישון עייף מאוד, קשה לחשוב ששיחקו לי בלב בקלות כזו, בטח גם לאחרים זה ככה.
נירדמתי וחלמתי חלום, חלום על חיי הקודמים על הגן שהייתי בו ושיחקתי בחול, על כיתה ג', על המפגש הראשון שלי עם ירון ואפרת, על קבלת היומן הזה, סתם פלאשבקים כאלה לא משהו מיוחד.
"עידןןןן קום" שמעתי את קולה של טליה, היתעוררתי מנומנם, "אני קם אני קם" אמרתי לה, "תלכי לישון" אמרתי והתחלתי לישמור...

אני בבית של בני דודים שלי (מוגלגים) משועמם אז כתבתי פרק
אל תכתבו לי 'המשך' או 'תמשיך' כי אתם יודעים שאני לא ימשיך עכשיו או בכלל