יומן חצוי(1)-והאלה החדשה

תא כלא קטן מיה והלן

חלמתי שאני בתוך תא קטן כלוא עם סורגים צעקתי לצאת אבל זה לא הצליח הסורגים היו עבים וחלודים אבל עדיין חזקים, ישבתי שם בחושך חסר מעש וליד התא שלי הופיע שני "שני מה הולך כאן?" צעקתי לה אבל נראה שהיא מתעלמת ממני מצידי השני הופיע עידו וגם הוא התעלם ממני אחר כך כירון הופיע וגם הוא התעלם, לאט לאט הופיעו עוד ועוד אנשים שאני מכיר מהמחנה וכולם פשוט היתעלמו ממני שצרחתי להם באוזן בחוזקה,
הלהקה גם הופיע ועם השמיע המחודדת שלהם ציפיתי שיסימו לב אלי מנסה לצאת מהתא הקטן אבל זה לא קרה, ואז רכן מעל כולם צל גדול אבל לא נראה ששמו לב לזה
היסתכלתי על מקור הצל זו הייתה ארטמיס שחייכה חיוך מרושע אליי "זהו גורלך חצוי קטן זהו קללתך" היא אמרה בקול רועם אני לא הבנתי עדיין מה הסיפור? כן אלה זאבים וגם נשמות חיות אבל הקללה הזו מטורפת פשוט, מתי היא תעזוב אותי האלה המשוגעת הזו?
אז מיה הגיע אלי בריצה יחד עם הלן והן פשוט פירקו את התא כלא והוציעו אותי משם זה היה מבלבל מאוד וליפני שהבנתי מה קורה היתעוררתי הרגשתי שמשהו מזמזם לי בצוור וזה היה נכון הייתי מוקף סביב כל החצויים ומיה לידי מגרדת בצוור שלה, ניסיתי להתנפל על אחד מהם אבל הייתי עדיין קשור לפחות הייתי מחוץ לקופסת הכסף, "מה אתם רוצים?" שאלתי
"יחסית לבן אתנה אתה אידיוט אתה יודע" יוני אמרה וסטרה לי חזק אבל זה לא כאב ממש
כל אחד התחיל לרדת עלי על זה שברחתי וכמה אני דביל,
"שחררו אותנו, ומה עשיתם לצוור שלי?" שאלה מיה שבגדיה היו קרועים למחצא וניראה שהיא רבה מכות עם סאני ירון ועמית כי הם ניראו תשושים
"שמנו לכם שבבי מעקב כדי שלא תיברחו" הסבירה סאני שכמעט היתעלפה
"עכשיו. שניכם. שעת סיפור" שני אמרה ואני חשבתי על דרך ליברוח בזמן שמיה הסבירה על הסיפור המשעמם וחיוכה של שני התרחב אין לי מושג למה, באמצע הסיפור של מיה הכל היה כבר מתוכנן אבל הם היו יותר מידי הייתי צריך שמישהו אחד ילך כדי שזה יפעל
"אפשר מים?" שאלתי ועידו פשוט עשה תנוע עם היד ובאו לפה שלי מים, אוי דאמט שתיתי את המים וחשבתי על דרך אחרת ניראתי לשניה עייף כדי להמשיך את ההצגה שאני חלש וברגע אחת הפלתי עם הרגל את עידו סאני ושני קפצתי על רגלי ורצתי משם הכי מהר שיכולתי למשך 15 שניות אבל אז נישכבתי על הריצפה ליד כביש מתנשף הם לא ניראו באופק, ואז מיה הופיע מולי מנומנמת ואז היא התעלפה "מיה" היתקרבתי אליה והצלחתי להגיע לסכינים שלי, שרטתי את היד שלי וירד קצת דם מסתבר שדם בישבילם זה כמו אמברוסיה אצלנו אז הכנסתי את הפצע המדמם לפה שלה וזה הרגיש כאילו חומצה שורפת לי את העור אבל לא שינה לי היא היחידה שאני לא מסכן או שאכפת לה ממני, והיא בערך החברה היחידה שנשארה לי, זה צרב לי והרגשתי קור עצום עובר בגוף שלי אבל השארתי את הדימום שלי בפה שלה עד שתתעורר, עברה דקה ושתיים ושלוש וארבע ואז ברגע אחד מיה היתעוררה הרגשתי הקלה גדולה ונישכבתי על הריצפה עייף עיניה של מיה ניפתחו לרווחה "אתה נורמאלי? מה אתה נותן לי מהדם שלך?!" היא ניראתה כעוסה אבל לפחות היא לא מעולפת היא נתנה לי אגרוף לא ממש חזק בבטן אבל זה כאב עדיין "תודה אבל לא הייתה צריך"
שמעתי קול ממרחק זה היה הקול שלהם, איך הם מצאו אותי? זה בטח לא טוב, הרגשתי שחץ נינעץ לי בגב והרדים אותי אבל אבל נישארתי ער לעוד קצת זמן הספקתי ליראות דמות אחת מעליי זו הייתה האמפוזה שדומה לחזיר...

סוווו זה הפרק הקצרצת כי אין לי כוח ליכתוב