עמית נכנסה לחדר עם מגן מוכנה לפגיון להיתעופף אלייה.
"וואו מה עבר כאן" היא שאלה
"אפרודיטה" אמרתי אדיש
"אוקי אני לא יודעת מה קרה כאן אבל..." היא אמרה.
"לא לא הבנת" עצרתי אותה והצבעתי על המטבע של אפרודיטה על הריצפה.
"רגע מצאת את זה עכשיו?" היא שאלה
"תזכירי לי מה ההפך מכן?" שאלתי בקרירות כי עדיין כעסתי על הלן.
"לא?" היא שאלה
"אהה כן זה" אמרתי במבט מטומטם.
"רגע הסתרתה את זה מאיתנו עד עכשיו" היא שאלה בכעס
"יאפ" עניתי בשעשוע מחכה לאין זה יתפתח.
"חכה כאן ואל תזוז" עמית אמרה ויצאה מהחדר הרגשתי כמו ילד קטן שכועסים עליו כי עשה משהו רע אבל משום מה זה הצחיק אותי.
הסתכלתי על העציץ שממנו הלן שלחה לי פתק עם הכוחות שלה.
היה שם עוד פתק והפעם היה כתוב שם לעמית. אני יודע שזו חוצפה אבל הי היא האקסית שלי.
'לעמית היקרה.
מה נראה לך מה כבר אמרת לעידן שהוא כועס כל כך עלי מה עשית ולמה שיקרת לו.
מה עשיתי לך למה את עושה לי את זה.
תגידי לו את האמת עכשיו!!!' זה מה שהיה כתוב.
הלכתי למקלחת ופתחתי את הכיור ואת החלון בכעס, איך היא מעזה לעשות את זה אני שמעתי את הכל את כל השיחה בעצמי, טוב חלק מהשיחה.
"הלן נרקיס מחנה החצויים" אמרתי וזרקתי דרכמה, כן קוראים לה הלן נרקיס כמה מצחיק לבת דמטר חה חה😠.
"הוו היי עידן למה התקשרת?" היא שאלה לחוצה קצת.
"אתה רוצה לדבר? אתה עדיין כועס?" היא שאלה תוך כדי מסדרת את שיער האגוז היפה שלה.
"באתי לדבר על זה" אמרתי בכעס והראתי לה את המכתב.
"עמית לא סיפרה לי על השיחה אני שמעתי אותה בעצמי. ומאיפה יש לך זכות לאיים או לכעוס על חברים שלי, תקשיבי אני אהבתי אותך אבל זה נגמר בינינו" אמרתי דומע
גם היא דמעה קצת וראיתי שכואב לה אבל לא כמו שכאב לי. והשיחה התנתקה.
עמית ניכנסה לחדר מאחוריה כולם עם פרצוף כועס.
"אתה חדר בנות עכשיו" שני אמרה כמו בטון מאיים.
"אוקי..." הלכתי עובר על פניהם הכעוסים של כולם תוך כדי משחק במטבע של אפרודיטה.
ישבתי על הכיסה בנוח ואז התחילו הצעקות.
"מה נראלך שאתה עושה אתה יודע כמה ימים התעכבנו בגללך?!" צעקה יוני ראשונה
"מתי מצאת את זה?" עוד צעקה נשמע אני לא התייחסתי ציירתי לעצמי ציור.
"אתה יודע כמה אנוכי אתה בכלל?" נשמע צעקה
"אוי בנים זה גזע מטומטם" אמרה לילי
"למה עשית את זה אתה קולט מה עומד על הכף?" עוד צעקה
"אתה קולט כמה אלים בסכנה?" נשמעה עוד אחת
"תביא לי את זה" שני לקחה את המחברת וישר אמרה אוווווו.
אחרים הציצו ואמרו גם הם אחרים עדיין כעסו.
"כן אז ציירתי את הלן אז?" שאלתי
"הוא לא רוצה להתרחק ממנה עוד אווווו" נשמע הערה.
רק לעמית היה פרצוף מבולבל אולי כי רק היא יודעת.
"וכל מה שצעקתם עלי... טעות" אמרתי
"פיצחתי את סוד המטבעות וכן זה משנה מי מחזיק במטבע במסע" אמרתי
"פרט הסבר ונקנק (נמק)" סבתא אמרה
"כל מטבע משפיע על הרגש פשוט ניתן לבן אדם שהרגש ישפיע עליו הכי פחות לקחת את המטבע" אמרתי בפשטות "איזי" הוספתי מרוצה מעצמי.
הם ניסו להשאיר פרצופים כועסים אבל היו די מרוצים או מופתעים מזה שעידן הטמבל פתר את הקטע עם המטבעות.
"יופי חברים לפזר את ההפגנה" עמית אמרה שני לקחה את הציור הלא גמור של הלן, לא הבנתי למה אבל הי לכו תבינו בנות אפרודיטה.
עמית לקחה אותי לחדר הבנים לבד.
"מה את רוצה?" שאלתי
היא דחפה אותי על איזה כיסה
"הסבר עכשיו למה באמת הסתרת את המטבע? למה ציירת את הלן אם אתה שונה אותה? למה אתה כעסת ששמעתה את השיחה? ולמה לעזעזל אתה מחייך עכשיו?" היא דיברה כאילו זו חקירה.
"תקשיבי עמית אותי לא שוברים בחקירות" אמרתי מחייך.
"באמת?" היא הרימה גבה
היא כירבה אלי בובה של עכביש
"בסדר בסדר אני ידבר אבל שום דבר לא יוצה מפה ו... השתמשת בנשק לא חוקי" אמרתי בכניעה.
"הקול חוקי אצל בני הרמס" היא אמרה בחיוך.
"כן, הכל חוקי" אמרתי בעצב בגלל שנזכרתי בדניאל.
"סליחה לא התכוונתי" היא אמרה.
"זה בסדר אז... כן הסתרתי את המטבע כדי לחקור אותו מתברר שהוא חסין לכל דבר.
אני ציירתי את הלן כי אני עדיין אוהב אותה אבל עדיין כועס (הסמקתי), כעסתי כי שמעתי את השיחה בינך לבין הלן ושמעתי שהיא לא אוהבת אותי. ואני מחייך כי לא יודע אני די שמח היום." אמרתי
"גמרנו? יופי" אמרתי במהירות בלי שהספיקה לענות כבר לא הייתי בחדר.
הלכתי למגלשות המים לא התגלשתי סתם התבוננתי לכיוון האופק ואז שמעתי בום...זה היה עידו שם שניסה להבהיל אותי אז התגלשנו במגלשות הוא השתמש בכוח שלו כדי שזה יהיה מהיר יותר והיה כיף.
אחר כך הצתרפו אפרת ירון וסבתא שחינו נהננו.
בשעה שש קבענו לפגוש את כולם בחדר הבנות.
"אוקי מה עכשיו?" שאלה אנני
"אני מציע שנצא בזריחה" אמר ירון.
"רעיון טוב" אמרה אטאל
"מי נושה את מטבע אפרודיטה?" שאלה שני
"זה מטבע שמערב הרבה רגשות" היא אמרה
"אני" לילי אמרה
"אף פעם לא היתאהבתי ואני גם לא מוכנה לפי שבוע" היא אמרה
"ושתאבדי את תפקידך בציידות? לא מוכן הוא ישאר אצלי" אמרתי
"אתה בטוח עידן? הוא עשה לך הרבה נזק" עמית אמרה
"אני בטוח" אמרתי
כולם נראו סקרנים לראות מה קרה לי אבל אני הייתי סקרן לגבי אנני היא התנהגה מוזר באחרונה.
פתחתי את המחברת שלי וציירתי עוד ציור, הפעם על הפעם הראשונה שראיתי את הלן.
אוף תצאי לי כבר מהראש.
טוב הפעם לא לקחו לי את המחברת ומזל כי אני לא רוצה שיראו שאני דביק או יותר גרוע יקחו ממני את המטבע ואני לא יוכל לעשות עליו ניסויים עליו ויחשבו שאני לא מסוגל לקחת אותו.
אחרי השיחה הלכתי לאנני ושאלתי "מה קורה פה למה את מתנהגת מוזר?" שאלתי.
היא הצמיחה מריחואנה כן זה הכוח שלה כבת דמטר ופשוט הריח היה חזק מדי אז התעלפתי.
חלמתי על זיקית כל הזמן מחליפה צבעים ומולה נמר גדול ומאיים. הוא זינק על הזיקית והיא ניפצעה קלות היא הלכה מדממת לביצה שחורה כמו זפת ניכנסה לתוכה ויצאה חזקה וגדולה יותר היא הרגה את הנמר תוך שתי שניות ואז ראיתי שגם את העיט שהיה שם וצפה בקרב היא הרגה היא התחילה להתקרב אליי.
התעוררתי וראיתי את כולם ישנים חוץ מסאני ששמרה.
"זה בסדר אני יחליף אותך תישני" לחשתי לה בלי להתווכח היא נרדמה.
הלכתי לאמבטיה לשתוף פנים התבוננתי בבועה שלי ראיתי שהיא מחליפה צבעים השיער החום שלי הפך לורוד כזה של ספתיים העור שלי הפך לבן כמו הלבן של העיניים הצבעים התחלפו והתחלפו ולוסוף החשיכו ראיתי את הצל שלי שחור מתמיד בבועה שיפשפתי עיניים והבועה חזרה למצב רגיל.
אני סתם הוזה ניסיתי לשכנע את עצמי.
שמעתי רעש שלפתי את הפגיון שלי על מצב אוראנוס נכנסתי לחדר הבנות וראיתי גור שאול קטן הוא לא היה קינדר זה בטוח, באתי להרוג אותו אבל אז משהו תפס בידי.
זו הייתה עדי "אל תפגע בו" היא אמרה בקול מנומנם.
"למה?" רכנתי אלייה ושאלתי היא עוד הייתה חצי ישנה.
"מצאתי אותו בתורנות שלי הוא בטח לא יזיק" היא אמרה.
"אוקי" *גילגלתי עיניים*.
"חנית נחמדה מאיפה?" היא אמרה
"איזו חנית?" שאלתי בהתממות והחזרתי למצב ניקס אני לא מוכן שיגלו על זה כל עוד אני לא ידע הכל על הנשק הזה ומה הקטע שלו עם אלים קדמונים.
היא צחקה "זה בסדר את חולמת לילה טוב" לחשתי.
"לילה טוב" היא השיבה.
סגרתי את הדלת והמשכתי לשמור.
~אחרי שעה~
"בוקר אור" אמרה אפרת שקמה.
"בוקר טוב" השבתי
"תורי?" היא שאלה
"נראלי" עניתי
"טוב לך לישון אני ישמור" היא אמרה
הלכתי לישון שינה עמוקה בלי חלומות (או שהיו ואני לא זוכר)...אוהווווווו 1233 מילים שיא חדש אז כן אני יודע שחלקכם יודעים שאנני לא יכולה להיות איתנו במסע אבל זה יתברר עוד הרבה זמן אז זרמו
כל משפפי הלדן תכירו שיפ חדש בשם הלדניאל
ושאף אחד לא ישפפ אותי עם מישהי/מישהו אחר מלבד הלן אני מסתכל עלייך שני ברור?!
YOU ARE READING
יומן חצוי(1)-והאלה החדשה
Fanfictionסוווווו היי אני עידן ותמיד חלמתי שמה שאני קורא בספרים יקרה גם לי משהו מגניב ולא חיים משעממים, ושזה קרה לא ציפיתי לזה בכלל... האנשים שמשתתפים הם מהחיים הרגילים שלי ואני עוקב אחריהם הם כותבים מדהימים הכל פרי דימיוני המוזר