Village girl with high heels

פרק 11

המלכה קסנדרה לגמה מעט מהיין,"מה דעתך על הארמון?" שאלה בעניין,"מדהים ביופיו,הכל כאן כל-כך שונה מהכפר,ולטובה" עיניי האירו.

היא הביטה בי בסיפוק.

סבסטיאן נראה משועשע,"בהחלט עדיף ממיטות מזרן ואוכל יותר גרוע מזה שסוסיי אוכלים" פרץ בצחוק.

אף אחד לא צחק עימו,העלבון נתקע בגרוני,הכפר שלי הוא המקום המדהים ביותר."לא כולנו נולדים למשפחות הנכונות,הוד מעלותך" ענה אבי ולא נשמע נעלב כלל."אתה מפחית בערכנו אבא,אני מאמינה שנולדתי למשפחה מצוינת".הוספתי ו-וויליאם בלע צחוק קטן כשאבי הביט בי בכעס."ליליאנה.." המשיכה קסנדרה כמתעלמת מדיבורי העוקץ,"בני וויליאם,הינו היורש של הממלכה והוא זקוק לאישה לצידו" הסבירה שוקלת את מילותיה מעט.

וכעת,כולם תלו בי עיניים,חוץ מוויליאם.

לא עניתי,חיכיתי שתמשיך,אך היא לא המשיכה."מדוע אני? הארמון מלא בדוכסיות,אצילות,סריסות.מדוע בחרתם בנערה כפרית שלא ראיתם מימיכם?" יריתי את מילותיי וחיכיתי לתשובה.

המלך החליף מבטים עם אבי וקסנדרה שתקה."בדיוק בגלל זה" פלט וויליאם."כל בנות האצולה מפחדות לומר את אשר על ליבן,לעמוד על שלהן.אך את ליליאנה,אינך מפחדת לענות לאבי או אימי באותה הלשון" חתם ועיניו הבזיקו לעברי.

קפאתי בכיסאי המומה,ומהצד הינהן המלך סבסטיאן וטפח על כתף בנו."זה אומר שאגור בארמון במידה ואסכים?" שאלתי בשקט והבטתי בנקודה מסוימת בשולחן."בהחלט" ענתה קסנדרה,"רק כאן תוכלי לחיות כנסיכה" הדגישה את המילה האחרונה.היא הידהדה בראשי ולא ידעתי מה לומר,עד שלבסוף התעשתתי."ידעת על זה אבא?" הרמתי את מבטי אליו,הוא נראה מרוחק,נוקשה.הוא לא ענה למשך שניות ארוכות,"את תהיי נסיכה מצוינת ליליאנה" בלע את רוקו והינהן אל המלכה קסנדרה.

שתקתי,כולנו שתקנו.לבסוף התייאש המלך סבסטיאן והצהיר,"אינך צריכה להחליט כעת,אחרי הנשף בחצות בדיוק,מצאי אותנו ואמרי מה על ליבך" זז אחורה עם כסאו בקול צורם,ויצא מהחדר באצילות."5 שעות להחליט" חשבתי."הבה,נצא אל האולם" הודיעה קסנדרה בחגיגיות.

התרוממתי והחזקתי באבי,"ליליאנה,תשובתך תהיה כן" לחש והתרחק ממני במהירות.

הבטתי בגבו בבלבול ונאנחתי,הבטתי אחר כך בוויליאם שיצא מבלי להביט בי אל האולם.

עקבתי אחריו,האולם היה ענק,מנורות שנדלירה אדומות האירו אותו מין התקרה ומהצדדים עמדו שולחנות ארוכים מלאים במתאבנים.

על במה לא גבוהה במיוחד,עמדו כנרים ושני פסנתרנים ועוד אישה הניגנה בקלרינט.

המוסיקה הקלאסית סחפה אותי והתקרבתי למרכז הרחבה,משום מקום הופיע וויליאם."תרשי לי לרקוד עמך העלמה סקארד?" שאל מבלי להביט בעיניי,"בהחלט" חייכתי,ניסיתי להראות נחמדה ותפסתי את ידו.

הוא הניח את ידיו על מותני בהיסוס,אך לבסוף הידק אותן ונזכרתי בכל התנועות שלימד אותי לאון,וכך נסחפנו ופיזזנו על הרחבה.

הריקוד עם וויליאם לא עבר חלק,הוא העיר לי על רגליי ואיפה הן צריכות להיות,העיר לי שידי מחליקה מידו כל הזמן.

הוא מאס עליי מאד ולכן תירצתי שאלך לטעום מעט מין המתאבנים,גם הוא מיהר להתרחק מהנערה הכפרית המגושמת,ונעלם בין ההמון.

טעמתי מעט מין האוכל והבטתי בהמון,עיניי מרפרפות על כל בני האצולה.

כשלפתע מצד החדר תפסו את עיניי שיערות בלונדיניות מעט ארוכות אך לא מעבר קו הכתפיים, ועיניו כחולות וכה בהירות שהעירו את הצד ההוא של החדר.

ללא ספק זה היה הוא,אריק בארקין.