Village girl with high heels

פרק 12

הבטתי בו קפואה,יופיו לא טרח להיעלם,האציליות שבה עמד והביטחון ששידר היפנט כל מי שהביטה בו.

הוא דיבר עם סריס,תהיתי האם לגשת אליו או לא,"מה אם הוא לא זוכר אותך?" חשבתי,אבל לא יכולתי להתאפק.

החלטתי לבסוף רק לעבור על ידו,אם יזהה אותי אז כך יהיה.

פילסתי את דרכי בין האנשים,והגעתי אליו.על ידו הייתה ספה פנויה,עברתי על ידו קרוב,אולי קרוב מדי והרגשתי כי ראה אותי.

התקרבתי אל הספה יותר ויותר,כשלפתע הרגשתי תפיסה בידי,אריק סובב אותי אליו."ליליאנה סקארד" עיניו נצצו,"אריק בארקין" עניתי לו באותו הטון ושיחררתי מעט את אחיזתו."זו באמת את? אני לא חולם?" מצמץ כמה פעמים."אינך חולם" חייכתי במתיקות,הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה רק מלהסתכל על פניו המהפנטות."מה מעשייך כאן ליליאנה?" שאל בסקרנות וסקר מעט את גופי.

הרכנתי את ראשי בעצב אל הרצפה,"אבא מוסר אותי לוויליאם" פלטתי את שמו בנחרה.

הוא הביט בי קפוא,חיפש את המילים הנכונות."ותשובתך?" שאל כמעט בלי קול,"ליבי מתנגד כה עזות,אבל אין לי ברירה" נזכרתי בטון הנוקשה של אבי,כשהורה עליי להסכים.

אריק שתק מספר שניות,"הבה נצא לסיור בחצר" אמר לבסוף והביט היישר לתוך עיניי."בשמחה" חייכתי.

הוא תפס בידי בעדינות והוליך אותי אחריו."אני לא חושב שאת צריכה..ליליאנה,לעשות משהו שאת לא מרגישה בנוח איתו" אמר לי בזמן שצעדנו על מדשאות החצר,הלילה גרם לצבען הבהיר להפוך לירוק כהה."יש לי ברירה?" הבטתי מרוחקת.

הוא היסס מעט,"למה אביך מוסר אותך,איזו תועלת הוא מפיק מכך?" שאל."הוא לא מספר לי כלום,הוא גם לא סיפר לי דבר על הנישואין לוויליאם" אמרתי בבוז."הוא ידע שתתנגדי" העביר קצוות שיער אחת שלי מאחורי האוזן,חייכתי אליו מוקסמת."אני לא בנויה למעמד האצולה" הנדתי בראשי,"אין לי את הדרוש" משכתי בכתפיי.

אריק חייך חיוך קטן,"אני מאמין שהיית יכולה להיות נסיכה מצוינת,אם היית רוצה בכך" הדגיש את מילותיו האחרונות.

נעצרנו כאשר הגענו שוב לדלת הארמון,"אני שמח שנפגשנו שוב ליליאנה,חשבתי עלייך לא מעט" שיחק באצבעותיי.

כל כך רציתי לומר לו שגם אני,שלא הפסקתי לחלום עליו ועל עיניו הכחולות מאז היום שבו הופרדנו,אבל התביישתי,הכל התקדם כל כך מהר."אביך" חרץ את מחשבותיי,הסתובבתי לאחור ואבי התקרב,"להתראות ארי.." הסתובבתי חזרה,אבל הוא כבר נעלם.

אבא התקרב בצעדי ענק,"מה את עושה כאן בחוץ?" שאל וכעס התשחל לקולו."אני צריכה קצת אוויר" עניתי,והבטתי הצידה."וויליאם מתלונן שתנועות הריקוד שלך זוועתיות,לא סתם שכרתי לך רקדן ליליאנה" גער בי.

סובבתי את מבטי אליו בכעס,"אז אולי תרקוד איתו אתה? אתה הרי מעולה בלהיות כלבלב האצולה,נראה כי כבר שכחת מאיפה הגענו!" קראתי רותחת.

הוא הביט בי המום,קיפץ את אגרופיו,"את לא תרימי עליי את קולך" האדים,"את תחזרי לשם עכשיו,והפעם תרקדי כמו שלמדת,שלא תעזי להרוס את כל מה שבניתי כאן!" איים עליי.

בפעם הראשונה באמת פחדתי מאבי,אך שוב,לא יכולתי להתאפק,"אני לא אתחתן איתו,בחיים,תצטרך להרוג אותי קודם!" לקחתי את שרשרת הזהב שצרף לי,תלשתי אותה ממקומה על צווארי וזרקתי אל נעליו,בורחת מין המקום.

כל מה שרציתי זה לראות את אריק שוב,לדבר איתו,לאחוז בידו.

אך המלכה קסנדרה תפסה אותי בדרכי חזרה לחדר שלי,"ליליאנה סקארד,אני מאמינה שאנחנו צריכות לדבר" אמרה לי ותפסה בידי,מובילה אותי אחריה.

אבא הביט אחריי בשביעות רצון,הסתובב לאחור וטפח על גבו של המלך סבסטיאן.