"למה שהוא ירצה להפר את החוק?" פרמתי את שיערותי.
"האם זה עניין של זמן,הוא חולה? גוסס?" נתקפתי חרדה ומהרתי לסלק את המחשבות האלה מראשי."ואולי הוא בעצם חושב שהוא יותר מתאים לתפקיד?" ניסיתי לדמיין את ת'ומאס יושב על כסא המועצה.ניסיתי לדמיין אותו מוריד את כובעו החום שישב על ראשו מאז שאני זוכרת את עצמי,את חולצותיו המכופתרות מתחלפות בחליפה וגלימה שחורה,אולי זה יתאים לו" נשכתי את שפתיי.אבל ידעתי שהתפקיד עדיין מגיע לי.
הבטתי בחלון,רק החשיך,אין עוד הגיע הלילה.ידעתי שאסור לי לצאת מהכפר בשעות האלו,אבל משהו באווירה גרם לי ליישר את חצאתי הלבנבנה,ליישר את קפלי חולצתי ולצאת לטיול ביער שסובב את הכפר.בדרך סדרתי את שיערי הארוך,שעבר כבר את גבי.שני חלקים ממנו העברתי קדימה.הצצתי מבעד לדלת אם כולם בחדריהם ויצאתי לדרכי כשהשקט והחשכה של הביתן אמרו את שלהם.
היער היה מדהים ביופיו,עצי אורן גבוהים ורחבים מלאו את השביל.מתוכם הציצו ציפורים שישבו ונקרו את העצים.הריח המשכר של הטבע מילא את ריאותי,זה היה מדהים להביט בגחליליות מתעופפות סביבי זוהרות.הבנתי שהספיק לי לטייל וכדי לחזור עכשיו כדי לא לעורר בעיות,אך ברגע שדרכתי על השביל חזרה לכפר נשמע רעש מאבק חזק.שתי חרבות שנלחמות אחת בשנייה.
הרעש הגיע מימיני ומהרתי לגלות את מקורו.הזזתי שיח קטן שהספיק כדי להסתיר אותי ולעיניי נגלה מראה שלא ראיתי בחיי.
שני גברים עמדו שם ונלחמו עם חרבותיהם.האחד היה נמוך ובעל גיבנת קלה,עיניו עייפות וגופו תשוש.ללא ספק היה איכר או עבד רעב שניסה לגנוב אוכל.והשני,השני היה מדהים ביופיו.גופו חסון ושרירי,שיערו בלונדיני בהיר עם גוונים שחורים אסוף לאחור.עיניו הכחולות היו כה בהירות שנראה כאילו הן זוהרות בחושך.כשנלחם הוא לא התאמץ אבל ראיתי בעיניו שלא רצה להרוג את האיש המסכן.
לפתע חרבו הקטנה של העבד פגעה בחזהו של השני והשאירה דקירה לא קטנה.הגבר החטוב נאנק מאט ומהר להפיל את חרבו של העבד מאיים בקולו "תברח או שאהרוג אותך כאן בלי לחשוב פעמיים" העבד הביט בחרבו של השני שהייתה מעט סנטימטרים מגרונו וברח במהירות.הבטתי קפואה בו נאנק ונופל על ברכיו מהדק את ידיו על חזהו.
התעשתתי במהירות וקפצתי מבין השיחים על ידו.הוא הביט בי בהפתעה ונגע בחרבו."נראה שכל מי שרוצה לעזור מנסה להרוג אותך" סנן וניכר שהתכוון לעבד."אני מסתדר" החזיר את החרב.
הבטתי בו והרמתי גבה אחת,"אגו" חשבתי.
הוא ניסה להתרומם,נאנק בכאב וצנח חזרה לקרקע.
"תשמור את הגאווה לפעם אחרת" ולפני שהספיק לענות הרמתי אותו והנחתי את אחד מידיו על כתפיי.
הוא נאנק מכאב ולחץ על פצעו.הוא לחש משהו בשקט,ואני ידעתי שאמר "תודה".במחצית הדרך ידו זהה מעט מפצעו והדם נתז לכל מקום."אתה מאבד יותר מדי דם" נבהלתי."תוריד את חולצתך!" פקדתי עליו."אבל רק הכרנו" אמר משועשע והשתעל מעט בכאב.הוא הבין את כוונתי והוריד את חולצתו,לקחתי אותה במהירות וקשרתי אותה על עורפו באלכסון כך שזה עצר את הדימום בחזה.
הוא הביט בי במבט בוחן כל הדרך בשביל ולא הסית אותו אפילו כשהבטתי בו.
הגענו לכפר וכולם הסתובבו אליי מופתעים.בתו של ראש המועצה סוחבת בחור מדמם.
הוא לא היה נבוך אפילו במקצת,להפך הוא נופף להם לשלום משועשע.כמה נשים התקרבו אלינו בדאגה שואלות אם אני צריכה עזרה.הנדתי בראשי ונכנסתי במהירות לביתן.
צעדנו אל עבר הספה והוא נשכב נאנק מכאבים."אבא!" זעקתי ונכנסתי לחדרו.
"ליליאנה?" הביט בי מופתע והסיר את פניו מהספר."אבא אני צריכה עזרה" רצתי לחדר המגורים והוא הלך אחריי במהירות ופער את עיניו כשפגש בבחור שעל הספה שלנו.
"למה אתה מחכה?" הדחקתי בו ,"תוציא את ערכת החירום!" צעקתי ורצתי חזרה אל הבחור.
אבא רץ. לחדרי וחזר עם תיק בצבע ירוק בהיר ובתוכו היו כל מיני משחות,נוזלים ועוד.
"אל דאגה בני,נציל אותך" חייך אליו אבא בחיוך מנחם.הבחור הנהן בהכרת תודה.
אבא הוריד את החולצה שחסמה את הדם שהייתה מוכתמת כולה.מיד הוציא משחה לבנה ומרח בכמות גדולה על כל הפצע.הבחור צעק מכאבים ותפס בידי בחוזקה.הצצתי בו בהיסוס אך אחיזתו התחזקה כשאבא הוסיף עוד נוזל אפור על הפצע.
החזקתי את ידו בשתי ידיי וניסיתי לנחם אותו במילים מועדדות.כשלפתע נכנס ת'ומאס הביתה והביט בנו מופתע.
"מי זה?" שאל בסקרנות והתקרב אלינו.הבטתי בו בגועל והחזרתי את מבטי אל הבחור הסובל.הוא קלט את סלידתי מאחי,אך חזר להאנק מכאביו."אסביר מאוחר יותר ת'ומאס" פלטתי מבלי להביט בו.
"תמזוג לו מים" פקד אבא ות'ומאס מהר לעשות זאת.אבא חבש את גופו בתחבושת לבנה והכניס כרית תחת גבו.ת'ומאס הגיע עם המים וחטפתי הכוס מידיו משקה אותו.
הוא שתה את המים במהירות , "תודה" אמר בפרצוף כואב. ת'ומאס הנהן והתיישב.
"מה שמך? שאל אבא.
אריק בארקין,ענה והביט בי.
YOU ARE READING
Village girl with high heels
Roman d'amour.ליליאנה סקארד, חיה בכפר קטן בשבדיה בשנת 1826 .מועמדת להבחר כראש מועצת הכפר, עד שמשפחתה בוגדת בה .בסיפור היא מכירה גבר אשר משנה את חייה, ויחד איתה הוא חווה את סיפור ההישרדות שלהם
