6

2.6K 203 257
                                    

הבית של זאין וליאם,4:47AM(לואי)

"איך הוא לוקח מישהו למועדון והוא כזה לא אחראי, ילד מטומטם", שמעתי את זאין ממלמל, כשהוא סוחב אותי על הכתף שלו. "סתום את הפה שלך מאליק", סיננתי, "אמרו לך פעם שאתה ממש סקסי?", הוספתי ושיחקתי לזאין בשיער, עד שהרגשתי הפלקה בראש.

"אחח, חתיכת כל-"
"מה לעשות, רק לי מותר לקרוא לחבר שלי סקסי. חוץ מזה, תפסיק להיות כזה שמוק אתה הערת אותנו בפאקינג חמש לפנות בוקר ואנחנו עובדי-"

"-בלה בלה בלה", אמרתי והתפקעתי מצחוק.
"רגע!", צעקתי בפתאומיות, וזאין נבהל והוריד אותי מהכתף שלו, אנחנו במרחק של כ2 בניינים מביתם.
"איפה האזה?? שכחנו את האזה?? צריך לחזור! הילד הזה לא ישרוד במועדון לבד!".

"אתה זה שלא היית שורד במועדון הזה לבד. לקחת אותו כדי להינות ובמקום זה הוא היה צריך לדאוג לך כי נהיית שיכור מהתחת", ליאם אמר.
"אז.. איפה הוא?"
"מה קרה לולו, עברת צד?", ליאם הזיז את הגבות שלו מעלה ומטה וזאין חייך אליו. "בטח, רק בשבילו, אדיוטים", סיננתי וגילגלתי את עיניי.

"הוא בבית. ואל תהיה מופתע אם הוא לא ידבר איתך מחר."

"מה? למה? מה עשיתי? אנ- אני פגעתי בו? מה אמרתי לו? אני ידעתי שהיה אסור לי לשתות. בטח אמרתי לו שאני חושב שהשיער שלו מכוער ושהגומות שלו מטופשות. אוי, הבושה. הן באמת ממש מטופשות, אוי שיט אני יודע, אמרתי לו שזה ממש מוזר שהוא הולך עם טבעות ושזה הופך אותו לממש זקן,אה.. תזכירו לי לא לשתות יותר", אמרתי במהירות וצחקקתי, זאין וליאם הסתכלו עלי עם פה פעור.

"אתה ממש ממש הלחצת אותו, הוא לא הפסיק לבכות בגללך. ולמה אתה מתייחס לזה כאילו זה כלום. אתה באמת אידיוט, מחר בבקשה על הבוקר תלך לבית שלך בסדר? פשוט אני וליאם לא נהיה כל היום, ועדיף שתהיה שם."

שכן חדש, 14:56PM(לואי)

"אח, זין", התעוררתי עם האנגאובר מטורף.

"למה אני אף פעם לא לומד, חתיכת אידיוט", סיננתי לעצמי ופתאום קלטתי שאני כבר בבית שלי. איך ומתי לעזאזעל הגעתי לכאן?

פתחתי את הפאלפון שלי, אפילו לא הודעה אחת, איזה יופי שאוהבים אותי.

"מה זה הרעשים האלה סעמק!", צרחתי כשאני מוזג לעצמי כוס מים ולוקח כדור ויש מחוץ לדלת שלי רעשים מטורפים.
אני מרגיש שאני מתחרפן.

ניגשתי לדלת ופתחתי אותה במהירות.

"אידיוט אחד זה פאקינג בוקר מה אתה מעביר את הדברים שלך עכשיו?!", צעקתי על גב של בן אדם. הוא הסתובב אלי והארי נגלה לפני.

"לואי?", הוא שאל מבולבל, מועד וכמעט וכל הדברים שלו נופלים.

"הארי? מה אתה עושה כאן? אתה השכן החדש?", שאלתי והוא הנהן.

"אתה.. צריך עזרה?"

"לא"

"אוקי לא צריך פודל מפונק", אמרתי וסיבבתי את ראשי בחדות, נכנס לביתי וסוגר את הדלת אחרי.

פתחתי במהירות את עינית הדלת וראיתי אותו עומד שם פעור עיניים ומניד את ראשו באכזבה ונכנס לביתו.
בסדר. למה שיהיה לי אכפת.

זאין,שיחת פאלפון

"אתה מבין? ואז גיליתי שהוא השכן שלי. דווקא היה נחמד אתמול. אבל הוא לא פאקינג זרם! אני מתכוון, לקחתי אותך בשביל להינות ולהיות בסוף היום במיטה בכיף שלך, למה במקום זה דאגת למישהו שאתה מכיר חמישה ימים וחצי ולא השתגעת? אוף, הוא כל כך פתטי. אם הייתי חבר טוב שלו הייתי מלמד אותו הרבה, אתה מכיר אותו טוב לא? למה אתה לא דואג לו? אני מתכוון, הוא שאל אותי אם ראיתי זאב צעיר. מי לעזאזעל רואה את זה?! יש-"

"אתה עדיין מדבר על הארי?", שמעתי נחירה וזעפתי

"ברור שאני מדבר על הארי, על מי עוד אני יכול לדבר?!"

"שאלה טובה, תניח לילד. תן לו להיות מה שהוא.", הוא אמר. בחנתי את ציפורניי וליגלגתי על דבריו של זאין.

"מה זה אמור להביע? זה לא שאני מדבר עליו כל החיים שלי. תבין, זאי, זה לא קל להיות אני. אבל הנה, אני לוקח את התפקיד ואני אהיה המדריך שלו", אמרתי וחייכיתי לעצמי. אני אהפוך אותו להיות הוא הכי טוב.

"אני לא חושב שאתה צריך לשנות אותו. פלוס, אתה לא ככ מכיר אותו.. אני מתכוון, אתה יודע שהוא הו-"

"זאין זאין, אל תתנשא,חמוד, תן לי חודש ואני אדע עליו יותר מאמא שלו!", אמרתי וניתקתי את השיחה.

Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)Where stories live. Discover now