בוקר, יום חופשי, יום שופינג לבד,או שלא?(הארי)
"לואי השעה כבר תשע ואני מנסה להעיר אותך משבע וחצי- אתה תבזבז את כל היום במיטה!", נזפתי וגילגלתי את עיניי כשהוא שם את השמיכה מעל ראשו.
"תצטרף.. אפשר לעשות הרבה כיף במיטה-אהה", הוא סיים את המשפט בפיהוק מדבק. זהו זה, אני צריך לשים לזה סוף.
"מה אתה עושה הארייייי?!", לואי צווח כשהרמתי אותו על כתפי וחייכתי בגאווה.
"אם מוחמד לא בא אל ההר- ההר יבוא אל מוחמד", מלמלתי והורדתי אותו מול דלת המקלחת.
"תכנס כבר", הפלקתי לו בישבן, גורם לו לקפוץ ולצווח שוב.
"אני שונא אותך מטומטם", הוא נשף ברוגז וגוון פניו האדים. "אני לא חושב ככה", הרמתי גבה וצחקקתי שתגובתו הייתה הוצאת לשון וטריקת דלת המקלחת.
"לו בבקשה תמהר-, רגע!", קראתי לעבר התקתוקים מהדלת. חשבתי מי יכול לדפוק, אולי מארגני הטיול?, אולי הם הגיעו כדי לשאול איפה אנחנו?, אך לואי אמר לי שהוא הודיע להם שאנו לא מגיעים לכל הטיולים והשעה מאוחרת- הם בוודאי יצאו כבר.
"היי! בוקר טו- אה, היי.. בוקר טוב חואן?..", המרגיזה מאתמול הופיעה מולי. היא חיפשה מאחורי דמות, אני מניח שאת לואי.
"הארי, בוקר טוב", עניתי בקרירות ונשענתי על משקוף הדלת, לא רוצה שלואי יצא מהמקלחת ותהיה לה גישה לראותו.
"איפה לואי? אני רוצה להזמין אותו להצטרף איתנו לשופינג", היא שאלה, גורמת לדמי לזרום במהירות, היא מחכה לתשובתי כשאני חושב, 'היי, אני מתעב אותך את יודעת את זה? תלכי ואל תחזרי יותר ואם את צריכה עזרה עם זה אני מוכן לעזור ולבעוט לך בישבן מכאן ועד הקצה השני של אירופה'.
"הוא לא יכול היום, תודה", חייכתי ובאתי לסגור את הדלת, אך היא עצרה אותי עם ידה לפני שצעקה ונופפה לשלום.
"לואי!", הסתובבתי במהירות וראיתי את לואי ללא חולצה, "חתיכת אידיוט", סיננתי בין שפתיי כשהוא גירד בעורפו ונופף לה בחזרה.
"אתה רוצה לבוא איתנו לשופינג??", היא שאלה בהתלהבות והוא מיד העביר את מבטו אלי. כשעיניו נפגשו עם שלי, הסטתי אותן והבטתי על מקום מרוחק בחדר.
"מצטער, אני והארי כבר קבענו לצאת", הוא אמר, הסתכלתי כדי לראות את תגובתה שהייתה הזעפת פנים לכיווני.
"איזה נחמד!, אז אנחנו נצטרף", היא אמרה ונכנסה לחדר, מתיישבת על המיטה שלנו. סליחה?
"מתי נצא?", היא חייכה ללואי חיוך גדול. לואי הסתכל עלי לפני שענה, "ע-עכשיו? אני מניח".
פערתי את עיני לפני שגיחכתי ויצאתי מהחדר, מאוכזב.
חיכיתי בלובי עם שרה, משום מה לקח ללואי ולבובת שעווה הרבה זמן לרדת. עד שהם הגיעו למטה -עם זרועות שלובות- לקח לפחות עשר דקות.
YOU ARE READING
Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)
Romance"אולי כרגע האהבה שלנו היא אפלטונית, אבל זה רק עד שתגלה את עצמך לוּ." אשמח שתצחקו, תחייכו, תבכו, תתרגזו ותלוו אותי לאורך הדרך x
