ארבעה חודשים אחרי, הבית של הארי(לואי)
שכבתי על הספה הפוך וזיפזפתי בערוצי הטלוויזיה. עצרתי בערוץ הסרטים, רואה שהסרט המוצג עומד להגמר והסרט שאחריו הוא "היומן". חייכתי כשנזכרתי בפעם הראשונה שהארי ואני ראינו אותו יחד, הארי בכה גם אז, אפילו שהוא ראה אותו כבר יותר מעשרים פעמים. השארתי את הערוץ פתוח, הארי אמור לחזור כל רגע מהלימודים ואחרי שהוא יתקלח הוא בטח ישמח לצפות בו איתי.
הסתכלתי על השולחן שערכתי כבר קודם, אדי האוכל הופחתו והקרח שבקנקן המים כבר נמס מעט. זה נהיה הרגל, הארי חוזר מהלימודים מאוחר בערב ומקבל ארוחה חמה ולפעמים טעימה, אם לא שרפתי אותה. הוא מתקלח ואז מדבר איתי עד שאנחנו נרדמים.
הדפיקות בדלת גרמו לי לקום בזריזות ולפתוח את המנעול מלמעלה, הארי חייך חיוך עייף לפני שקפצתי עליו בחיבוק.
"היי לו, איך היה בעבודה?", הוא שאל כרגיל והנדתי בראשי, אין חדש. סגרתי את הדלת, מעיף מבט קדימה לדלת ממול. לא הייתי בדירה שלי כל כך הרבה זמן. אבל היה לי טוב, להיות עם הארי, לראות אותו כל בוקר ולישון בין זרועותיו כל לילה.
"אני מת מרעב", הוא נאנח והתקדם לכיוון השולחן. "אני יודע האז, בוא נאכל".
*
"אני חושב שאני אלך לישון כבר עכשיו", הארי נכנס לסלון בזמן שסחט את שיערו הרטוב. הסתכלתי עליו מאוכזב מעט והנהנתי.
הוא בחן אותי ופניו נפלו.
"אני אראה איתך קודם את הסרט", הוא אמר והתיישב לצידי, מנשק אותי בלחי.
"זה בסדר, אתה עייף ואתה צריך לקום מחר שוב מוקדם. עדיף שתשן, נראה את הסרט פעם אחרת.", אמרתי והוא הניד בראשו.
"אל תדאג לו. זה בסדר, אני רוצה לראות את הסרט איתך. שינה אפשר לעשות תמיד, רגעים איתך..", הוא שתק, גורם לקצב פעימות ליבי לעלות. רגעים איתי מה? גם רגעים איתי אפשר תמיד.
"תפעיל את הסרט", הוא חייך והניח את ראשו על רגליי. הפעלתי את הסרט והנחתי את השלט על השולחן. ידי הגיעה לשיערו של הארי והחלה לשחק בשיערו ברוגע.
"מה אתה עושה אצל זאין וליאם מחר? אמרת שאתה הולך אליהם", שאלתי בשקט כשהארי המהם מתחתיי. עיניו עלו לפני, מכוסות על ידי ריסיו הארוכים והנפולים.
"אה.. אמ.. קבענו משהו", הוא ענה בהתחמקות, גורם לי לעקם את אפי. הוא חזר להביט בטלוויזיה, ואני נשארתי להסתכל עליו.
הגענו לאמצע הסרט כשהתחלתי לשמוע נשימות כבדות וקצרות, הבטתי בעיניו העצומות של הארי ובפרצוף המלא שלווה שלו.
"מתוק שלי", מלמלתי ותפסתי עם שתי ידי בלחיו. רכנתי ונשקתי לפיו המעט פתוח.
הוא לומד כל כך קשה, ולמרות שהוא היה עייף הוא העדיף להשאר ער איתי.
YOU ARE READING
Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)
Romance"אולי כרגע האהבה שלנו היא אפלטונית, אבל זה רק עד שתגלה את עצמך לוּ." אשמח שתצחקו, תחייכו, תבכו, תתרגזו ותלוו אותי לאורך הדרך x
