דייט, סטרייט לחלוטין.(לואי)
"אני רוצה להזמין וופל בלגי בתוספת שני כדורי גלידה, אחד וניל ואחד שוקולד.", הזמנתי מהמוכרת. "כמובן.. יהיה מוכן עוד כמה דקות.. תמתין..", היא ענתה באדישות ועצבנה אותי. גילגלתי את עיניי ובאתי להגיב, אך אלינור הניחה את ידה על ידי וענתה במקומי. "בטח, תודה".
"קרה לך משהו לו?", אלינור שאלה, מכניסה ביס מהוופל בלגי לפיה. חשבתי אם להגיד לה, ופתאום נזכרתי במשפט המוזר שאמרה לי בבית החולים. "אל, למה התכוונת כשאמרת שאני לא יודע על הא- על הארי פרטים בסיסיים?".
אלינור הסתכלה על הצלחת ואז הרימה מבטה. "אז.. הוא אמר לך. זה פשוט משהו שהוא היה צריך לספר לך. וידעתי שאתה לא ידעת את זה. היה לי מוזר שהיית קרוב אליו ככה כש.. אתה יודע. הוא בסך הכל רוצה את אמ.. מה שיש לך שם למטה", היא ענתה, מהססת ומסמיקה. גבותיי התקווצו ותפסתי במפית שהייתה לידי בחוזקה, מכווצ'ץ אותה. "איזה שטויות את מדברת! הארי בכלל לא רצה אותי ככה! הוא בסך הכל היה חבר טוב!", עניתי בתקיפה והיא השפילה מבט.
"עובדה. עובדה שאמרת שהוא היה חבר טוב. מה השתנה לואי? למה הוא כבר לא חבר טוב? כי הוא הומו? הוא תפס ביצים להגיד לך שהוא אוהב אותך?! כולם! כולם שמים לב לזה! ורק אתה.. אתה החבר שלי, זה היה כל כך מביך כשהלכנו בפעם הקודמת לבאולינג וחשבו שאתם זוג.. ובפעם ההיא שהמלצר כתב את הפאלפון שלו על הקבלה וזה היה לך והארי כל כך כעס! בהתחלה לא הבנתי.. ולא חשבתי.. אולי הוא סתם מקנא שאיתו אף אחד לא מתחיל? ואז גיליתי; גיליתי שהוא הומו. גיליתי שהוא לא התגבר על החבר הקודם שלו, שהיה גם החבר הכי טוב שלו לפני שנם נהפכו לזוג. והבנתי את התכנית שלו.", היא אמרה בנשימה. "תראה, אני לא רכושנית. אתה יכול ללכת אליו אם אתה רוצה. אני לא אעצור אותך. אבל אל תגרום לי להיות מושפלת."
פערתי מעט את עיניי ופי נפתח.
"אני סטרייט. אני לחלוטין לא גיי. ואני או- אני אוהב אותך אלינור. שום דבר לא ישנה את זה."
מועדון, געגוע(הארי)
"הופתעתי שקראת לי לפה", ניק אמר, מניח את ידו במותני. זזתי באי נוחות וחייכתי אליו. "אתה יודע, נשאר לנו עניין לא כל כך סגור בפעם הקודמת בדירה שלך", הוא אמר מפלרטט.
"אני לא הבובת מין שלך, לא קראתי לך בשביל זה", כעסתי מעט ומבטו התחלף למודאג.
"אנ- אני יודע, מצטער הארי. אתה.. קרה משהו? אתה צריך לדבר?", הוא שאל, מזמין שני שוטים.
"לא", אמרתי בחדות ונאנחתי. "סתם.. אני.. התגעגעתי, זה הכל", נשעתי על כתפו.
"אני רוצה שתשתחרר", הוא אמר וכיווצתי את גבותיי. הוא הושיט את ידו אלי ומשך אותי לרחבת הריקודים.
חצי שעה עברה, ואני וניק עדיין רוקדים. מדי פעם אני תופס אותו נועץ מבט בישבני, וכשאני תופס אותו הוא מעמיד פני תמים ושורק, אפילו שאני לא יכול לשמוע את השריקות שלו.
ברגעים כאלה,אני מתגעגע. ותוהה, למה אני לא נותן לו עוד צאנס? למה שלא נחזור?
כל כך אהבתי אותו, תכננו את העתיד שלנו כל כך טוב, ידענו כל מה שיקרה. אוקי, בערך. אם הייתי יודע שהוא יבגוד בי, אם הייתי יודע שהוא יפגע בי כל כך חזק.
הוא תמיד כבש אותי, עם הגומות שלו שתמיד חשבתי שיפות יותר משלי, החיוך הגדול שלו. מדהים איך שהאנשים עם החיוך הכי גדול הם גם השקרנים הכי גדולים.
כמו תמיד, הצלחתי להרוס לעצמי את האווירה.
לובי הבניין, מעלית(הארי)
אני עולה הביתה כשניק לצידי, אני טיפה שיכור ומסוחרר והראש שלי כואב.
"המפתח הארי", הוא ביקש והנהנתי. חיפשתי בכיסים של הגינס אך הוא לא היה שם. חיפשתי מתחת לשטיח והוא לא היה גם שם. שיט.
"אני.. אין לי מושג-"
"-איפה הוא", אמרתי, משהק באמצע.
ניק גילגל עיניו והתחיל לצחוק. "ועכשיו מה עושים האר?", הוא צחקק וגירדתי בראשי. "יש לי מפתח ספר", לחשתי והוא חיכה שאמשיך. "הוא אצלו", המבעתי על הדירה של לואי וניק הנהן. "אז תבקש ממנו אותו", הוא אמר. הסתכלתי עליו, קצת מפוחד ומבולבל.
אני שיכור. אבל לא כל כך. לואי כועס עלי. אבל לא מספיק. אני יודע. אז הכל יהיה בסדר אם בסך הכל אבקש את המפתח שלי.
דפקתי על הדלת ואחרי שנייה היא נפתחה, אבל אלינור הייתה זו שעמדה שם.
"אני צריך את הבית של המפתח שלי.", אמרתי והיא גלגלה עיניים. "אני אבקש מלואי, אלכוהוליסט", היא סיננה ושמעתי את ניק מתקרב. "דברי אליו יפה", הוא הרים אליה אצבע נוזפת והיא נעלמה בבית.
אחרי שתי דקות היא חזרה עם המפתח בידה. רציתי לראות את לואי. למה הוא לא בא לראות אותי? אני זה שצריך לכעוס עליו, לא הוא עלי..
במיטה, בין זרועותיו של ניק, לא הפסקתי לחשוב על לואי. האם גם הוא חושב עלי? הוא חושב שהוא עשה טעות? הוא מתגעגע?
ואם רק אנשים היו יכולים לדעת מי חושב עליהם לפני השינה, אולי היה קצת יותר אושר בעולם הזה..
שאלת הפרק
למה לואי כל כך כועס? אוהבים את ניק? ניחושים להמשך?
שבת שלום!♡
YOU ARE READING
Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)
Storie d'amore"אולי כרגע האהבה שלנו היא אפלטונית, אבל זה רק עד שתגלה את עצמך לוּ." אשמח שתצחקו, תחייכו, תבכו, תתרגזו ותלוו אותי לאורך הדרך x
