Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)

14

השעה הייתה כבר אחרי חמש, לואי עדיין רקד ולא הפסיק לשתות. דאגתי לו. אני תמיד דואג לו, גם אם אני לא מראה את זה.

"ה...אז!", הוא הגיע אל והתנדנד. הוא היה מבין האחרונים שנשארו. הסתכלתי על פניו, שקיות מתחת לעיניו והוא מזיע בטירוף.

"לואי.. אתה נראה נורא", לחשתי והעברתי את שיערו, שהיה על הפרצוף שלו, לאחור.
"או,דווקא אתה נראה מדהים!", הוא התרגש והלב שלי נעצר.
"מ-"

"-סליחה,חשבתי שאנחנו בתחרות של מי השקר יותר טוב.", הוא התרצן ואז התחיל לצחוק. האלכוהול משפיע עליו בצורה מלאה. ציחקקתי טיפה, מודה שזה היה מצחיק,והוא חייך אלי חיוך גדול.

"אתה לא חושב שהגיע הזמן ללכת הביתה?", לחשתי, נשען עם מרפקי על הבר וראשי מונח על ידיי. הוא התקרב ונשען כמוני, ממש מולי. עיניו מול שלי, כחול כנגד ירוק, שפתיו פתוחות מעט ונשימותיו מורגשות. הוא בחן אותי. הרגשתי את לחיי מתחממות והתקשתי להסתכל על פרצופו.

"אתה.."
מה אני? שימשיך. מה הוא חושב עלי? אני מביך מדי? אני מכוער? מה הוא חושב על העיניים שלי? על הגובה שלי, הגוף שלי? ההתנהגות שלי? שיגיד לי כל דבר שקשור אלי, שיעזור לי להשתפר ולשפר את עצמי.

"אתה דומה לצפרדע", הוא קבע.
הרוק לא עבר בגרוני וגלגלתי את עיניי. לעזאעזל, עד שחשבתי שהוא יהיה רצימי לרגע.

"אבל אתה הצפרדע הכי חמודה שאי פעם ראיתי. כל אחד יזכה בך", הרגשתי את ליבי מתכווץ.
אני אשאל אותו. אני פאקינג הולך לשאול אותו.

"לואי האם אתה גי-"

"בעולם אחר, אם הייתי מתעניין בבנים, הייתי יודע שאתה האחד שלי.", הוא גיחך,"בעצם גם אתה צריך להתעניין בבנים. אולי נצא מתישהו שנינו מהארון", הוא המשיך לצחוק, וקם מהבר. עיניו שהיו קרובות לשלי כבר לא, ונשימותיו כבר לא הרגישו. "זאין מחכה לי בחוץ, יום טוב!", הוא אמר ונעלם.

"לואי.. האם אתה גיי?", מילמלתי. אפילו מבלי לשאול את השאלה קיבלתי את התשובה. כנראה שאלוהים בסך הכל לא רצה שאעשה מעצמי בושה.

סרט בשעה שש, 13:08PM(הארי)

"תפתח את הדלת שכן", דפיקות על דלתי נשמעו ולא היו בי כוחות לפתוח. קמתי לאט לכיוון הדלת. "נו כבר", שמעתי מילמול ודפיקה שוב.

"הא.. מה.. לואי, מה אתה עושה כאן?", לחשתי ושיפשפתי את עיני.
השריקות של לואי גרמו לי לפתוח עיניים ולראות שאני רק עם בוקסר. הרגשתי את לחיי מתחממות וניסיתי להסתיר את גופי מאחורי הדלת כשלואי בחן אותי מעלה ומטה, מגחך שנייה לאחר מכן.

"עם גוף כזה, לאן אתה מבריח את כל הבחורות שלך?", הוא צחק ונכנס לביתי. כאילו שמישהו הזמין אותו.

"אנ-י שנייה אלך.. להתלבש..", שיחקתי עם אצבעותיי מתכוון לברוח.

"לא עזוב, אל תטריח את עצמך. באתי לבקש קצת סוכר ולהזמין אותך לסרט היום בערב".

"מה?? סרט??", חייכתי ומיהרתי אל המטבח במהירות. הוא הנהן וחייך, שיערו מסודר כל כך יפה ועיניו כחולות מתמיד.

"ברור שאני רוצה", קרנתי מאושר,תוך כדי מוציא את קופסת הסוכר ומעביר אותה לידיו של לואי.

"אחזיר לך בקרוב, אני אופה עוגיות", הוא אמר ונשך את שפתו.
"קרה משהו?", שאלתי והוא נשף.

"פאק כן, תודה ששאלת! אני לא יודע להכין עוגיות. עשיתי את כל זה רק כדי שתעזור לי להכין עוגיות. אתה תעזוא לי נכון? כי אתה אוהב אותי ו-"

"-ברור שאני אעזור", חייכתי והוא טפח על כתפי.
"תודה מלך. טוב, אתה מוזמן לבוא עכשיו", הוא אמר והסתובב על עקבותיו, יוצא מדלת ביתי ובא להכנס לשלו.
באתי אחריו והוא הסתובב וצחק.

"התחלת להרגיש בנוח לפחות", הוא קרץ והסתכלתי על עצמי, מאמת את זה שאני עדיין בלי בגדים. צחקקתי והלכתי לבית שלי, מודיע לו שאני שנייה חוזר.

עוגיה עוגיה(לואי)

"הארי", אמרתי בזמן שהוא לש את הבצק שהכין ואני מערבב את ציפוי השוקולד.
הוא הרים אלי גבות, מתכוון שאמשיך את שאלתי.

"שמעת על זאין וליאם?", שאלתי את מה שלא התכוונתי לשאול. הארי העלה חיוך גדול והנהן.

"אני כל כך מתרגש בשבילהם, זאת אהבה טהורה. זה הדבר הכי מדהים שיש בעולם. תחשוב על זה, ברגע שליאם יסכים.. כל יום הם יתעוררו יחד, יתמכו אחד בשני בטוב וברע.. יציקו ויאהבו אחד לשני, הם ימשיכו לגדול ולפרוח עם האהבה שלהם יחד ואז הם יביאו ילדים, אני מתכוון, יאמצו.. בטח זאת תהיה בת. זאין לא יפסיק לעשות עם הילדה שטויות וליאם תמיד ידאג אבל הוא יפנק אותה המון והוא תמיד יאחד אותם יחד.. אני.. לעזאזעל אני חושב שאני כל כך מקנא..", הוא פתאום התפרץ ושפך את הכל. לא ידעתי שזה מה שהוא חושב על זה..

"הם גייז, זה יהיה מוזר", גיכחתי והוא הפסיק ללוש בפתאומיות ולהסתכל עלי. עיניו נראו לחוצות.

"יש לך.. בעיה עם גייז?", הוא כיווץ גבות והתפרצתי בצחוק.

" לא הארי, יש לי מלא חברים הומואים. זה פשוט מוזר ולא נורמאלי בעיני-"

"לא נורמאלי בעינך שאנשים יהיו עם אנשים שהם אוהבים?!", הוא תקף וכיווצתי את גבותיי בבילבול.

"זה לא מה שאמרתי.. אני מתכוון, כן.. זה קצת לא נ-"

"אז בוא אני אגיד לך, שזה הדבר הכי בסדר והכי נורמאלי שיש!", הוא המשיך להתפרץ והנחתי את ידי על כתפו.

"אני- נניח ש.. נניח שאני אוהב אותך..", הוא אמר ונשמתי נקטע, הוא בלע רוק בחוזקה והמשיך "ואתה אוהב אותי.. אז למה? אין דבר כזה נכון או לא נכון ושגוי או מוצדק, אתה אוהב מישהו? הוא עושה אותך שמח? זהו. זה מה שחשוב, אם אתה מאושר כולם אמורים להגיד 'איזה כיף הוא שמח', אתה מבין? אני- סליחה שהתפרצתי ככה, מותר לך לחשוב מה שאתה רוצה", הוא אמר ונאנחתי.

"מצטער, אני מניח", אמרתי והוא הנהן, הרגשתי שהוא עדיין לא מרוצה.
הכנסתי את האצבע שלי אל קערת השוקולד ובשנייה היא הונחה על לחיו של הארי. הוא פער את עיניו וחייך.

"תזכור, זה אתה שהכרזת מלחמה!"

--

866 מילים+ שני פרקים בשבוע תהיו גאים בי;)
תגיבו ותצביעו ואל תשכחו לשתף אם אהבתן:) שבת שלום!

שאלת הפרק:

למה לדעתכן לואי מכין עוגיות? ולמה הוא הציע להארי לבוא איתו לסרט?