Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)

7

מה אתה, כריש?, 7:09AM (לואי)

ישבתי ליד השולחן ושתיתי את הקפה שלי. השעה שבע ועשרה, בעוד כשעה יש לי חזרה.
למדתי משחק 7 שנים וכרגע אני ממש את הלמידה שלי במקום הכי מדהים בעולם, העירייה של העיר.
אין יום שאני מגיע לשם ואני לא עצבני. בשביל מה למדתי 7 שנים משחק? בשביל שבסוף אופיע בהצגות של ילדים בני חמש שבוכים כל משפט שני?
שמעתי רעש של מפתח מבחוץ, מבין שזה הארי, אני רץ לדלת במהירות שלא אופיינית לי על הבוקר.

"בוקר טוב לשכן החדש", אמרתי עם כוס הקפה בידי, בוחן אותו.
הוא היה לבוש בחולצה לבנה עם סמיילי קורץ עליה, ג'ינס סקיני ונעליים שאני לא יודע מאיפה להתחיל לתאר אותן מרוב שהן היו מכוערות.
"מה קרה, מישהו פה לא ישן הלילה?", אמרתי, ממשיך לבחון אותו. שיערו המתולתל והארוך היה פרוע ועיניו כמעט ונעצמות.
"אני יודע!", צעקתי ועיניו נפערו לרגע, "האזה הקטן מצא זיון לילה שעבר?", בשלב זה, כבר הסתובבתי סביבו כמו כריש, "מי זאת האז? מצאת תחליף יותר טוב ממני?", הוא נהיה אדום, ולא יכולתי שלא לגחך למראה החמוד.

"טוב יותר ממני. ולא.", הוא אמר ומיד הוסיף, "כאילו לא שלא מצאתי תחליף טוב יותר ממ- כאילו לא שאני יודע איך אתה במיט- אני מתכוון, אתה בטח טוב והכ- כאילו.. לא שאני רוצה לדעת! זה- א-, פשוט לא פאקינג שכבתי עם אף אחת!", הוא צעק ופערתי את עיניי ושנייה לאחר מכן התחלתי לצחוק.

"יום טוב שיהיה לך הארי", טפחתי על כתפו ונכנסתי לתוך ביתי.

אתה חתיכת אידיוט, 19:49PM(לואי)

"סוף סוף.", נשפתי, "סוף סוף ללכת מהמקום הארור הזה", דיברתי לעצמי ודילגתי למכונית שלי בשמחה.

התנעתי את המכונית ונסעתי לכיוון ביתי.

כשהגעתי, יצאתי מהמכונית והלכתי לבניין באיטיות.
"ל-לואי?!", שמעתי צעקה מקדימה וראיתי את הארי רץ אלי.

"מה לעזאזל קרה לפנים שלך?? אתה בסדר?? אומייגד, אלוהים, בוא עכשיו לבית שלי", הוא נכנס לפאניקה ופתאום נזכרתי ששכחתי להוריד את האיפור, משמע אני נראה כאילו סחטו את הפנים היפות שלי.

"זה כל כך כואב הארי", התייפחתי והחלטתי להדגים לו חלק מכישורי המשחק שלי. "אני לא מרגיש את הפנים שלי", נאנחתי והעלתי דמעות. עיניו של הארי נפערו.

"א-אני יודע, אני יודע בייבי, ת-", הוא נלחץ והרים אותי, רץ הביתה.
הוא קרא לי בייבי? השתדלתי שלא לפרוץ בצחוק. אבל.. הוא, אני מתכוון, למה הוא מתנהג אליי ככה? זה בהחלט מראה שאכפת לו.. ממתי לאנשים אכפת ממני? למה שיהיה לו אכפת ממני?

נאנחתי ושמתי את ידיי עליו, דוחף את עצמי טיפה ונעמד.
"לואי.. תן לי לעזור לך", הוא אמר מודאג.

"זה איפור, הארי, הכל טוב.", אמרתי והתחלתי לצחוק, אך אחרי כמה דקות בהן רק אני צחקתי, החלטתי להסתכל על הארי. עיניו דמעו והוא היה נראה כועס במיוחד.

"אבל זה היה חמוד, איך קראת לי? בייבי?", אמרתי ושוב פעם צחקתי.
הארי האדים ודמעה נפלה מפניו.
"ש-שיט?, הארי?"

"תעזוב אותי אידיוט", הוא אמר ורץ לכיוון הבית שלו.

-
סליחה שהפרק לא עלה אתמול, היה לי יום הולדת!:)
החלטתי שאתחיל לעשות שאלות לפרקים אז..
שאלת הפרק
מה אתם חושבים שיקרה בהמשך עם לואי והארי? הארי יכעס? לואי יבקש סליחה?
שבת שלום!