כיף להיות בית, ערב(הארי)
"הארי שלי, זה בטח הארי שלי!!", שמעתי את קולה של אימי כשדפקתי על הדלת. חייכתי חיוך גדול, אני כל כך התגעגעתי אליה. היא פתחה את הדלת ואספה אותי לחיבוק גדול.
התנתקנו והיא הסתכלה מאחורי, מכווצת גבות בבלבול.
"הארי? איפה.. לואי, חבר שלך?", היא אמרה והשפלתי מבט. שכחתי לספר לה, לואי לא רוצה לבוא לפה. לואי לא רוצה לדבר איתי בכלל.
"הוא.. לא בא", אמרתי, מרגיש רטיבות בעיניי.
אמא הנהנה באיטיות, ונכנסנו הביתה. ראיתי את הבלונים במטבח, ומתנה שהונחה מתחת לדלפק. "אני צמא", שיקרתי בכדי לפתוח את המקרר. 'Happy birthday Louis!", ראיתי את הכיתוב על עוגת הווניל שאמרתי לאמא שלואי אוהב. נאנחתי בשקט. כאב לי, היא באמת רצתה לחגוג לו את היום הולדת. היא כל כך שמחה שמצאתי עוד חבר, ושסיפרתי לה על הרגשות שהיו לי אליו, היא באמת התלהבה שסופסוף אשכח את ניק. מזגתי לי לימונדה והסתכלתי על העץ, הוא היה ריק.
"זה.. חשבתי שתרצו לקשט את העץ ביחד, אז לא קישטתי אותו.. אני אביא את הקישוטים ונקשט ביחד, טוב?", היא חייכה חיוך כואב וליטפה את הלחי שלי בזמן שהנהנתי.
לקחתי את הפאלפון, הסתכלתי עליו והנדתי את ראשי בשלילה. אני צריך להיות עם אמא עכשיו, אני לא אפתח אותו.
עברתי בבית, בודק כל פינה, אם יש דברים חדשים, אך הכל היה נראה אותו הדבר.
הגעתי לחדר שלי, הדלת הייתה סגורה וחייכתי אליה. פתחתי את הדלת רואה שהחדר היה מסודר, ועל המיטה היו שתי כריות. 'אמא באמת חשבה על הכל', חשבתי.
מחר ערב כריסמס. מחר יש ללואי יום הולדת. חייכתי לעצמי חיוך עצוב והלכתי לסלון, שם אמא חיכתה שאקשט איתה את העץ.
ערב כריסמס,בית, 20:54PM(הארי)
"עכשיו תפתח את המתנות!", אמא אמרה בהתרגשות ובן הזוג שלה, רובין, חייך אליי. פתחתי את שתי המתנות שלי, באחת מהן הייתה מצלמה מקצועית יותר ממה שיש לי ובשנייה היו שתי חולצות, אחת שחורה חלקה אך אלגנטית והשנייה לבנה עם כיתוב בשחור 'its always u".
הודתי על המתנות,שמח מהמצלמה במיוחד. אמא ורובין פתחו את המתנות שקניתי להם, שמחתי שהם שמחו. אני לפחות חושב שהם שמחו, תמיד הייתי גרוע בבחירת מתנות.
הבטתי על המתנה האחרונה, ואמא חייכה בשקט. "זה ללואי. תקח ותביא לו אותה", היא אמרה והנהנתי בשקט.
מהבוקר נמנעתי מלחשוב על לואי. הוא בן 24 היום. באמת חשבתי שאני אהיה לצידו היום, תכננו את זה המון. המתנה שהכנתי לו עדיין במזוודה, ועכשיו אני כבר לא חושב שהיא תהיה שלו איי פעם.
"אני יוצא היום לבר", הודעתי ואמא הנהנה, מודעת לאיזה בר אני הולך.
אני הולך לשכוח אותך לואי. יש לי את ניק, אני לא צריך לחשוב עליך יותר, ואני אדאג שתצא לי מהראש.
YOU ARE READING
Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)
Romance"אולי כרגע האהבה שלנו היא אפלטונית, אבל זה רק עד שתגלה את עצמך לוּ." אשמח שתצחקו, תחייכו, תבכו, תתרגזו ותלוו אותי לאורך הדרך x
