טיול לבד, חשיבה נודדת (לואי)
הלכתי תחת כיפת השמיים האפורה,הרבה אנשים ממהרים לידי ונתקעים בי מדי פעם, לא שוכחים לעצור ולנעוץ בי מבט. אתם לא ממהרים לאן שהוא? גזגזו את המבט שלכם ותתנו לי להמשיך להביט, בחנויות הישנות, להריח את המאפים המתוקים ולשמוע את הקול השקט והמוזר, שתמיד גרם לי לחשוב, למה כל כך שקט במזרח לונדון?
הסדר והנימוס, נגני הרחוב שמתפרנסים מהופעותיהם וטוב הלב של אנשי העיר, תמיד גרמו לחיוך לא רצוי לעלות על פני, טוב, כי זה קצת טיפשי לחייך בלי שום קשר לדבר, ומה אגיד כשישאלו? 'כיף לי לראות אנשים שמחים?'.
הפנייה השמאלית הייתה הפנייה האחרונה לפני שהגעתי ליעד שלי. עברתי את הכביש במהירות, אמנם הוא לא סואן, אך הכביש תמיד היה פחד גדול שלי.
"שלום לואי", המוכרת חייכה אלי וחייכתי בחזרה, מוריד את כובע הגרב האפור.
"ג'ורג' מאחורה, אני די בטוחה שהוא שקוע עמוק בספר.", קול אמרה וחזרה להתעסק בסידור החנות. התקדמתי לחלק האחורי של החנות, רואה את ג'ורג' יושב ובאמת קורא ספר.
"היי", צייצתי והוא המהם. הוא היה מבוגר, בן 70 ואולי יותר, אך היה נראה טוב לגילו והיה בריא לחלוטין. הוא הניח את הספר והוריד את משקפיו.
"מה שלומך לואי?, מה שלום החבר?", הוא שאל, גורם לי לגרד בעורפי במבוכה. בנוסף להכל, ג'ורג' היה בעל נטייה מינית דומה לשלי. הוא היה הבן אדם הראשון שהגדרתי את עצמי מולו, הוא האדם שבזכותו אפשרתי לעצמי לעשות את ההחלטה הטובה בחיי, להיות עם הארי.
המפגש שלנו לא היה מכוון, בסוף יום חזרות אחד, באולם לידנו הייתה הרצאה, אני לא זוכר מה היה המשפט שמשך אותי, אני רק זוכר את עצמי נכנס במהירות ומתיישב בשורה האחרונה. הוא סיפר את סיפור חייו, איך הוא יצא מהארון, איך הוא הגיע להחלטה הזו ומתי הוא ידע שזה הזמן הנכון. הרגשתי את זה. בכל משפט שהוא אמר הרגשתי את הרצון לעבור את אותו התהליך, אם לפני זה רציתי לצאת מהארון בשביל הארי, כי אני אוהב אותו וכי כאב לי שהוא סובל, הוא הצליח לגרום לי להבין שלפני הארי, אני גורם לעצמי רע, אני סובל לא פחות.
"'אני בסדר גמור, תודה. גם.. הארי בסדר, התחלנו להיפתח יותר אחד לשני.", אמרתי וחיוך עלה על פניו. "אז לחבר שלך גם יש שם? זה נחמד.", הוא אמר בסרקסטיות, גורם לי לגחך ולהצטער שעד עכשיו לא אמרתי לו את שמו.
"על מה רצית להתייעץ איתי?", הוא שאל וסימן לי לשבת לידו. התקרבתי אל מקומו אחרי שסגרתי את הדלת, נועל ליתר בטחון וגורם לו להרים גבות בהפתעה. קמטיו המעטים התמתחו, כמעט וגורמים לפלוט צחקוק לאור המראה.
"אני אגיד את זה מאוד מהר כי זה מביך מדי.", אמרתי והוא הנהן, מסתכל בי בסקרנות.
"להארי יש יום הולדת מחר. הוא יהיה בן 23"
YOU ARE READING
Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)
Romance"אולי כרגע האהבה שלנו היא אפלטונית, אבל זה רק עד שתגלה את עצמך לוּ." אשמח שתצחקו, תחייכו, תבכו, תתרגזו ותלוו אותי לאורך הדרך x
