38

3.3K 167 138
                                    

שלושה ימים אחרי, צהריים, סוף חזרות (לואי)

סגרתי את הלוקר במהירות והצמדתי את הפאלפון אלי.

"פאגוט", איידן נכנס עם דסטין, פנה אלי ונתן לי דחיפה ללוקר.

"תעזוב אותי כבר חתיכת אידיוט", סיננתי ופעימות ליבי התגברו. הרגשתי מולו חסר אונים. לאחרונה הוא מכנה אותי ורומז בלי סוף שאני הומו.

"נו, חשבת על זה כבר גמד?", דסטין, שחקן נוסף בעירייה, שאל והתקרב אלי באיום. לעזאזעל, אני בן עשרים וארבע ואני נותן לנערים בני עשרים להשפיל אותי, לאיים ולרדת עלי.

"אמרתי לך שאני לא עושה את זה, אני שם עליכם זין, א-אתם לא תעשו כלום.", הרמתי את קולי ודחפתי את דסטין בחוזקה, גורם לו לאבד שיווי משקל ולקחת כמה צעדים מסורבלים הישר לאיידן. "תזהר דפוק", איידן נתן לו מכה בראש, ואני לקחתי את עצמי משם במהירות.

"היי בייב", הארי חיכה לי בחוץ, שעון על דלת האוטו. "ה-היי", אמרתי לחוץ. הוא התקרב לנשק אותי, אך הזזתי את ראשי וחייכתי במהירות חיוך מאולץ ונכנסתי לאוטו, משאיר את הארי מבולבל.

"ע-שיתי משהו? זאת אומרת, קרה משהו?..", הוא שאל כשנכנס לאוטו.
התלבטתי אם לספר לו. מצד אחד, אני רוצה לשתף אותו. אני יודע שהוא יצליח להרגיע אותי ולעזור לי, ומגיע לו לדעת. ומצד שני, אני לא רוצה להדאיג אותו סתם ולערב אותו בעיניינים טיפשיים. אני גם לא רוצה שהוא יחשוב שאני עדיין מתבייש במי שאני, למרות שאני כן.

"הכל בסדר", אמרתי וקולי נסדק בלי כוונה, גורם לי לכחכח בגרון. הארי הרים גבותיו והנהן באיטיות.

"אתה יכול לספר לי הכל, אתה יודע את זה נכון?", הוא שאל ושיחק באצבעותיו. הטבעות היפהיפיות שעל ידיו תמיד תפסו את תשומת ליבי, וגרמו לי לבחון אותן בקפידה וכמעט לשכוח מהשאלה.

"א-אני יודע. זה פשוט.. איידן", לחשתי. הארי הרים את מבטו אליי וגבותיים התכווצו בבלבול.

"הוא מקניט אותי בשמות ויורד על היותי הומו.", אמרתי לחוץ. פיו של הארי נפער מעט. הוא תפס בהגה בחוזקה וכפות ידיו נהפכו לבנות.

"לואי, תתעלם מהאיש האידיוט הזה. לעזאזעל, אתה יכול לצאת עם מי שבא לך ולאהוב מי שבא לך. חשבתי.. שהבנת את זה כבר, שאתה מי שאתה וזה הדבר הכי חשוב. אנשים כמוהו הם אנשים בלי חיים שסתם דוחפים את האף שלהם לכל מקום. אם תרצה, אני.. אוכל לדבר אית-"

"-לא!", התפרצתי, מבהיל את הארי מעט. "ז-זאת אומרת, לא צריך. אני איש בוגר, אני פשוט אתעלם. לא אייחס אליו חשיבות, הו-א לא יעשה לי משהו..", אמרתי והשפלתי מבטי במהירות.

"יש עוד משהו, נכון?", הארי שאל בחשש, גורם לי להביט בעיניו הירוקות והכנות. אני לא יכול לשקר לו.

"דסטין מאיים עלי", לחשתי. הסתכלתי כל שמשת הרכב וכשהרגשתי את הדמעות עולות בדרכן לעיניי, כיסתי אותן עם כפות ידיי והחלתי לפרוץ בבכי.

Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)Where stories live. Discover now