מכתב מפתיע, בוקר(הארי)
הרגשתי כובד על גופי ומשהו שעיר מדגדג את סנטרי. פקחתי מעט את עיניי וראיתי את לואי רדום על חזי. הנחתי את ידי על שיערו ושיחקתי בו מעט, מגיעה איתה לגבו ומעביר אותה מעלה ומטה.
"ממ..", לואי מלמל, גורם לחיוך קטן לעלות על שפתיי. עיניו נפקחו באיטיות ומבטו הוסט מהארון לכיווני, מניח את סנטרו על חזי ומסתכל עלי מלמטה.
"בוקר טוב, מלאך", מלמלתי. הוא צקצק בלשונו וקבר את ראשו בצווארי.
נשארנו בתנוחה הזו כמה דקות, עד ששמעתי את נשימותיו הכבדות והבנתי שהוא נרדם שוב.
נאנחתי בחיוך ועשיתי בעדינות חצי סיבוב עם גופי, גורם ללואי שהיה על חזי לשכב על גבו.
"אני אכין לנו ארוחה ואז אעיר אותך", נשקתי למצחו ויצאתי מהחדר לכיוון המקלחת, כדי לעשות את סידורי הבוקר.
הכנתי שתי חביתות עם גבינה צהובה וקצצתי סלט ירוק קליל. ערכתי את השולחן והוצאתי לימונדה לשתייה, לחם ומעט גבינות.
"ר-רגע", צעקתי לעבר הדלת, מבולבל. מי דופק בשעה כזו? אני לא מצפה לאף אורח, אני מניח שגם לא לואי.
"שלום, הארי אדוארד סטיילס?", זה היה הדוור של השכונה שדיבר. הוא היה נמוך קומה ושיערו כבר לבן, כמעט כמו עורו. יצא לי לראות אותו פעמים רבות כשחילק דואר, אך בחיים הוא לא פנה אליי או הגיע עד ביתי, אלא רק השאיר את דבריי בתיבה.
"כ-כן?", שאלתי מעט לחוץ, לא מבין מה גורם לו להופיע בדלת ביתי.
"יש לי כאן מכתב בשבילך, הוא חשוב והתבקשתי להעביר לך אותו פנים מול פנים", הוא אמר והגיש לי אותו.
"תוד-"
נעצרתי כשראתי את שכתוב על הדף, מכתב מבית החולים הפסיכיאטרי?
הנהנתי אל עבר הדוור וסגרתי את הדלת במהירות. התיישבתי על הספה ולפני שפתחתי את המכתב בדקתי שלואי עדיין רדום.
"ביקורת", מלמלתי כשקראתי את הכתוב בדף.
"ה-האז?", לואי קרא מהחדר, מבהיל אותי מעט וגורם לי לדחוף את המכתב בין הספרים שעל השולחן וללכת לחדרי.
"כ-כן?", שאלתי לחוץ מעט. הוא ישב על ברכיו ושיערו נפל על פניו ברשלנות.
"כלום לחץ, לא הבנתי איפה אתה", הוא אמר בצחקוק וקפץ מהמיטה לשירותים.
"כשתסיים תבוא לשולחן, הכנתי אוכל", אמרתי והלכתי אל השולחן במטבח, טרוד במחשבות. אחרי שלואי יגלה, הוא יגעל ממני? הוא יתרחק ויפרד ממני? הוא יצליח להבין אותי?
"זה מריח טוב", לואי קטע את מחשבותי והתיישב מולי. התזוזות שלו היו קטנות והבנתי שהוא מתבייש ולא מרגיש בנוח.
התחלנו לאכול בשקט, שקט מחריד מדי. רציתי לשבור אותו ולהעביר את המתח הלא מוסבר, אבל מילים לא עלו בראשי ואני היה זה שאחראי למתח הזה.
YOU ARE READING
Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)
Romance"אולי כרגע האהבה שלנו היא אפלטונית, אבל זה רק עד שתגלה את עצמך לוּ." אשמח שתצחקו, תחייכו, תבכו, תתרגזו ותלוו אותי לאורך הדרך x
