50

2.6K 161 146
                                    

בוקר של טיול, חוויה מספר אחת(לואי)

"לואי. לואי.. לואי, לואי לו-"

"אני נשבע שאם תגיד עוד פעם אח-, הו, אמרת את זה. זהו אני לא מדבר איתך.", זעפתי את פני והפנתי את גבי אליו, מכניס לתיק הגב את הדברים האחרונים.

"נו לואי", הוא ילל וגרם לי לגלגל את עיניי. "מה עכשיו הארי?", סיננתי אחרי הפעם המיליון שהוא עומד לשאול אם לא שכחתי משהו שהוא בעצמו ראה שלקחתי.

"לקחת את הכרטיסים לטיול?", הוא אמר לחוץ,

"כמובן ש-", שיט לואי לא הכנסת אותם. "כמובן שלקחתי, עכשיו תפסיק. תרד להדליק חימום באוטו אני שנייה בא", תירצתי והוא הנהן, יוצא מהבית. הלכתי מהר לחדר ולקחתי את הכרטיסים. חה, האזה הלוזר.

הגענו למקום האיסוף, הטיול הוא טיול מאורגן אך החלטתי שלא יכלול את כל הטיולים ושנצא רק לשניים, כך שבשאר הימים נוכל לבלות ולטייל לבד.

"תעיר אותי כשנגיע", הארי ביקש לפני שנתן לי נשיקה בלחי והניח את ראשו על כתפי. הנסיעה אמורה להיארך כשלוש שעות. מצידינו יושבות שתי בנות, בערך בגילינו, אך רוב האוטובוס היה מלא באנשים מבוגרים, עם ילדים או נכדים.

זו הפעם המיליון שהילדה מאחורי בועטת לי בכיסא ואני מחזיק את הידית בחוזקה כדי שלא להתפרץ עליה ולהבהיל אותה. הבחורה שלידי צחקקה, גרמה לי להסתכל עליה ולהבין שהיא הבינה את הסיטואציה.

חייכתי חיוך מאולץ לפני שהפנתי את ראשי לחלון, שהיה רחוק ממני בגלל הארי. לא עבר זמן רב לפני שהעפתי את המבט מהנוף המשעמם והסתכלתי על הארי, שלגמרי היה נוף יפה ומעניין יותר.

"האזה, קום", מלמלתי בעדינות, לא רוצה להבהיל אותו, כשכל הילדים באוטובוס, לעומתי, צרחו.
הארי פקח את עיניו באיטיות לפני שהתמתח וירדנו מהאוטובוס.

"שתית, אהוב?", הארי שאל אחרי שעה של הליכה. "אני לא צמא", מלמלתי והוא שלח אלי מבט כועס.

"אתה לא צריך להיות צמא כדי לשתות, תשתה", הוא הביא לי את בקבוק המים מתיק הגב שלו. גילגלתי את עיניי ושתיתי כמה לגימות.

"יופי?", הרמתי גבה וייבשתי את שפתי עם גב ידי.

"מעולה", הארי חייך, החזיר את הבקבוק לתיקו ונישק את ראשי.

"אוף אין לי רגליים, לא יכולתי למצוא מתנה פחות קשה?", התלוננתי להארי שהחליף את מבטו לדואג.

"אתה רוצה שאני אבדוק אם אפשר להפסיק?", הוא שאל וגרם לי לצחקק. "לא, האז."

עשינו עצירה קטנה, המדריך הסביר על האיזור אך איבד את הריכוז של כולם, למעט המבוגרים שהתעניינו בכך.

"אתם ממש חמודים, החברים הכי טובים?", שמעתי קול מוכר, הסתובבתי וראיתי את הבחורה מהאוטובוס. היא באה להתיישב לידי, אך כמעט מעדה. הושטתי לה את ידי והיא הודתה לי, מסתדרת בישיבה לידי.

Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)Where stories live. Discover now