"אבא שקט, אתה כל הזמן עושה את זה", דארסי מלמלה בכעס ושילבה את ידיה, כששלט המוזיקה בידיה. פרדי הביט עלי ונענע את ראשו לשלילה, מחזיק בידו את הקונפטי וממתין בשקט ליד הדלת.
חייכתי חיוך לחוץ, מחזיק את העוגה בידיי וממתין מול הדלת. כל הבוקר אני וילדיי אפינו וסדרנו את הבית. כרגיל דארסי בת התשע, הייתה היד החזקה במטבח. היא חזרה ואמרה כמעט כמו בכל אירוע, "אני רוצה לפתוח מאפייה או קונדיטוריה כשאהיה גדולה!", גורמת לי להביט בה בגאווה, כשאפה הקטן מכוסה בקצפת.
פרדי בן השבע סידר את הבלונים, ועזר לי לבחור מתנות ללו.
"הוא אמר שהוא רוצה את הפיפא החדש!", פרדי צעק בהתרגשות. שילבתי את ידי והרמתי גבה, "בטוח שהוא רוצה את זה ולא אתה פרד?".
פרדי צחקק והניד בראשו, "באמת!", הוא אמר ואז פער את עיניו במין הבנה ופחד מסוים, "אבל הוא ייתן לי גם לשחק", הוא התרצן. "נ-נכון אבא?".
חיוך טיפשי עלה על פני, לפני שהרמתי אותו הפוך על גבי והוא החל לצחקק ולנסות להשתחרר.
"הפתעה!!", הילדים לפתע צעקו ועוררו אותי מהמחשבות שלי. הקונפטי התפוצץ באוויר והמוזיקה התנגנה וחיוכו של לואי נצץ, בעוד פרדי ודארסי רצים לחבק אותו.
לואי הניח את השקיות ורוקן את ידיו בכדי להחזיר חיבוק אוהב.
הסתכלתי על הרגע היפיפה בקנאה, לפני שהנחתי את העוגה ועטפתי את המשפחה שלי עם ידי.
"אבא אתה כל כך זקן!", פרדי הזכיר בזמן שישבנו כולנו מסיב לשולחן ואכלנו פרוסות מהעוגה.
"גם אתה", לואי החזיר וחרץ לו לשון. "העוגה טעימה מאוד דארסי, כרגיל", הוא אמר ונשק לראשה.
"יורד שלג", לואי אמר בחיוך, "בהתאם לאווירת החג", מלמלתי.
"היי ילדים, אתם יודעים למה כל האורות דולקים בחוץ והרחובות מקושטים?", שאלתי בחיוך ערמומי. לואי הניד בראשו לשלילה, "אתה כה משעשע האז".
"זה לכבוד לואי!", צעקתי גורם לכולם לצחוק, כאשר אנו נזכרים בלואי הקטן.
"פרדי מה אתה עושה?", דארסי שאלה. לואי ואני הסתובבנו, לראות את הבלונדיני הקטן יושב בישיבה מזרחית מול העץ המקושט.
"אני מנסה להבין", הוא מלמל, "אני תמיד נמצא בבית, אבל אף פעם לא ראיתי את סנטה מניח את המתנות. הן פשוט נמצאות פה כשאני קם בבוקר", הוא אמר בעצב.
"קטנצ'יק, התשובה ברורה", לואי אמר, "זה פשוט שסנטה לא ק-",
"-לא קם בשעות שלך!", תירצתי במהירות, סותם ללואי את הפה, לחוץ מכך שהידיעה על סנטה תנפץ את ילדותו של פרדי.
"ל..סנטה יש זמנים שונים. הוא תמיד יודע מתי הילדים הטובים ישנים ואז הוא בא כשהם ישנים", המשכתי במלמולים אמינים. פרדי הנהן באיטיות ואז חיוכו שב על פניו.
"אני ביקשתי ממנו המון דברים השנה!", הוא התרגש, "כן אני יודע-", שוב סתמתי את פיו של לואי.
"גם ביקשתי כדורגל חדש! אני מקווה שהוא הביא לי."
חייכתי חיוך משועשע, מביט על המתנה העטופה בצורת עיגול ממש ליד העץ.
"איזה עצוב זה שהשנה ליאם וזאין לא באים עם בר", דארסי שילבה את ידיה,
"את צריכה לשמוח דארסי, מחר בר פוגש את אחותו", לואי חייך והיא הנהנה. "אני מחכה כבר שהיא תגדל והיא תשחק איתי בברביות!".
לאחר מנהג ערב סרטי הכריסמס שלנו, הילדים נרדמו והורמו לחדרם.
"היי לו", לחשתי וכשעיניו היו על שלי, משכתי את ידו לפינה בחדר, עמדנו מתחת לדבקון חג המולד.
לואי העביר את ידו בשערי, שהספיק להאריך שוב בחודשים האחרונים, לפני שחיבק עם ידיו את עורפי וקירב את פנינו.
"חג מולד שמח, תודה על היום", הוא מלמל. עיניו הכחולות נצצו, לא משנה כמה פעמים אביט בעיניים האלו, תמיד אטבע מחדש.
הנדתי בראשי לשלילה, "אין על מה", לפני שחפרתי את פניו בידי וטמנתי נשיקה עמוקה לשפתיו הוורודות.
"הו האז", לואי לחש כשנכנסנו לחדרנו, הבטתי עליו במבט שואל.
"אני מאוד אוהב את הפיפא", הוא אמר.
"אבל", פניו נהיו אדומות, "זה לא אומר שמוותרים על המתנה הקבועה"
"סתם למקרה ששכחת!", הוא הוסיף במהירות, "תפסיק לחייך ככה", הוא אמר מובך והתקדם למיטה באיטיות, מתיישב עליה מחייך.
הלכתי לדלת במהירות ונעלתי אותה לפני שטיפסתי מעליו.
"היי,
מזל טוב".
Met you by surprise, I didn't realize that my life would change for ever"
Saw you standing there, I didn't know I'd care
."There was something special in the air
הבייבי שלי בן 29, אני כל כך מתרגשת.
אני מאחלת לו את כל הטוב שיש.
חג מולד שמח למי שחוגגת! , מקווה שנהנתן מהפרק :).
YOU ARE READING
Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)
Romance"אולי כרגע האהבה שלנו היא אפלטונית, אבל זה רק עד שתגלה את עצמך לוּ." אשמח שתצחקו, תחייכו, תבכו, תתרגזו ותלוו אותי לאורך הדרך x
