החלקה, הודעות, בית חולים 19:57PM(לואי)
לואי: האריייייי
הארי: מה?
לואי: האריייייי
לואי: האזזזזזזזז
הארי: שאלתי מה לואיייייי
לואי: אני צריך את העזרה שלך!
הארי: כמובן, קרה משהו אהוב?
לואי: כן הארי, קרה משהו לאהוב שלך, אני עומד למות
הארי: מה??
הארי: לואי אם זה עוד אחד מהתרגילים שלך אני נשבע שאני אהיה זה שאהרוג אותך!
לואי: לעזאזעל, הפעם זה לא. אספר לך אבל אל תצחק.
הארי: איך אצחק כשזה תלוי בחיים שלך לו??
לואי: טוב
לואי: אז עליתי על קורקינט חשמלית
לואי: וקצת החלקתי.
לואי: אני עכשיו בבית החולים, אבל לא משהו רציני, חוץ מזה שהפנים היפות שלי הרוסות עכשיו! ויש לי חשש לזיעזוע מוח. אבל לא נורא, הוא מילא קצת לא במקום בזמן האחרון.
הארי: מה לעזאזעל לואי, זה נשמע נורא!! תגיד לי כל מה שאתה צריך ממני
לואי: טוב בתור התחלה אל תספר לאל, אני לא רוצה שהיא תדאג לי. ואני ממש אשמח שתביא לי קרפ צרפתי. ותביא לי קפוצון כי ממש קר בבית חולים הזה. טוב ואתה יכול להביא גם את הפרצוף שלך לכאן, לפחות משהו יצחיק אותי, צפרדע
הארי: אני פשוט לא אגיב. אהיה שם בתוך כמה דקות.
בית החולים, 20:13PM(הארי)
"יכולת לקחת עוד קצת זמן, מקסימום הייתי קופא פה כמו ג'אק!", לואי צווח כשנכנסתי לחדרו.
"אני יכול גם ללכת"-
"-לא!! בבקשה!!", הוא התבכיין, "היה לי כל כך משעמם!!"
"אמ.. קח את הג'אקט, זה האחד הכי קטן שהיה לי, אני מקווה שהוא בסדר", הושטתי לו את הג'אקט והוא הסתכל עליי עם חיוך גדול, לובש אותו במהירות.
"והנה, פרינסס, הקרפ שלך. ביקשתי עם סוכריות צבעוניות, כי אני אוהב, ובגלל שאני שילמתי אני מתכוון גם לאכול", הודעתי, קצת חששתי מהתגובה שלו, אך כשהוא פרץ בצחוק נרגעתי מעט.
"אני אוהב עם סוכריות צבעוניות, אז זה בסדר, אבל אני אקח את הביס הראשון", הוא אמר וחטף מידי את הקרפ, לוקח ביס ענק.
"יופי, עכשיו כל הפה שלך שוקולד..", אמרתי והוא חייך בפה מלא. "אדיוט..", לחשתי והוא צחקק.
הוא הושיט לי עם ידו את הקרפ, ולקחתי ביס. וואו זה כל כך טעים. זה הטעם של הקרפ, או שזה טעם שפתיו של לואי?
"איו- עכשיו אני לא אוכל מזה יותר, שלא יהיו לי חיידקי הארי!", הוא צעק וגילגלתי את עיניי.
"יותר לי? אני חושב שאסבול את זה", צחקתי, וכשבאתי לקחת את הקרפ, הוא הזיז אותו במהירות ואכל. הנדתי את ראשי מצד לצד וגיכחתי.
"טוב, אתה יכול לסיים את זה, אני הולך שנייה לשירותים", הוא אמר והנהנתי.
הוא קם ממיטתו, כשגבו אלי, ופערתי את עיניי. מתחת לגאקט שלי, הוא עם חלוק בית החולים. 'לעזאזעל הארי, תוריד את העיניים', זה כל כך לא בסדר להסתכל עליו ככה.
וואו. מה זה היה? למה.. הכל בו נראה פשוט אלוהי?
הגוף הקטן שלו, והפרצוף היפה שלו.. החיוך שלו, שתמיד נמצא על פניו, גדול ככל האפשר. הוא יפהיפה. הלוואי שהוא היה שלי..
כשהוא חזר והתיישב במיטה, בודק את ההתראות בפאלפון, החלטתי שאלך הביתה.
"לו, אני הולך", אמרתי והוא הרים את עיניו הגדולות והכחולות. פיו התעקם לצד וגבותיו התכווצו.
"למה? אתה משאיר אותי כאן לבד???", הוא שם יד על הלב, משחק כאילו הוא נפגע.
"אה..", הו, אה יודע,קשה לי להיות כלכך קרוב אלייך מבלי לחשוק בך, אז אני מעדיף ללכת. .."אני עייף!", ניסיתי לתרץ.
"אתה יכול לישון פה", הוא זז לצד ימין של המיטה, הוא היה נראה נואש והיה כואב לי לראות אותו ככה.
כמעט והסכמתי. אבל אין מצב. אין מצב שאשן לידו כשהוא לובש את הסווטשירט שלי, אבל הוא כמעט עירום. אין מצב שאשן לידו, כי אהיה חייב לכרבל אותו ורוב הסיכויים שבבוקר לא אשחרר.
אין מצב שאשן לידו כשיש לו חברה. וששינה לצידי לא תהיה דבר בשבילו, כשלי היא אומרת המון.
"מצטער.. אני חושב שאתה צריך להגיד ל- לאלינור.. היא תכעס אם תגלה את זה ממישהו אחר", אמרתי ווהוא הסיט מבט.
"טוב. ביי", הוא הסתובב על מיטתו, והתכסה בשמיכה. כפות ידיו נעלמות בתוך השרוולים של הסווטשירט שלי, והוא נראה כמו מלאך.
"לילה טוב לו", לחשתי וסגרתי את דלת החדר.
--
שאלת הפרק
למה הארי לא רוצה להתקרב ללואי יותר מדי? למה לואי אמר שהמוח שלו לא במקום כבר זמן מה?
לקום היום לצלילי אזעקה, לא היה הדבר הכי נעים בעולם.
מאחלת לנו לילה שקט ושבוע טוב💕
YOU ARE READING
Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)
Romantik"אולי כרגע האהבה שלנו היא אפלטונית, אבל זה רק עד שתגלה את עצמך לוּ." אשמח שתצחקו, תחייכו, תבכו, תתרגזו ותלוו אותי לאורך הדרך x
