תאמר לו לא (MaleXMale)

6# - דאנקן ופוץ בו

אנדרו חזר על עצמו כמו תקליט שבור זה זמן לא קצר. "מר אייטון. מה עשיתי שזכיתי לתענוג?" הוא מילולית פנה לעבר המכונית שעשתה את דרכה לצידו במשך כל פרק הזמן הלא קצר כדלהלן, נוסעת בערך בקצב של חמישה קילומטרים לשעה. אייטון, מצידו, תקע את ראשו מצד הנוסע להנאתו וניסה לדבר עם אנדרו מבלי לעורר בעיות.

אנדרו, למעשה, פתח את השיחה הזאת כמה פעמים. למה? טוב, כי יו כל הזמן ענה את אותו דבר: "תיכנס למכונית, בבקשה." המשרת הנאמן היה מבקש.

ואתם מבינים, אולי הוא היה עושה את זה. כלומר, הרגליים שלו ממש כאבו, לא נותר לו כוח והוא היה ממש עייף. בדיוק באותו הרגע הוא סיים משמרת ממש מעייפת, ולקינוח מצא איזה שלוש גופות של חתולים שאחת מהן בבירור הוקרבה לשטן... זה היה די קשה. אבל באותה נשימה, למרות שהרעיון יכל להיות מהמם, ככל שעברו הימים כך התגברה התחושה שהסיפור שלו היה עתיד להיגמר כשאזרחים מודאגים ימצאו את הגופה שלו ביערות... וטוב, היה כאילו, מרץ.

הנה הדבר: אתם מבינים, מרץ היה חודש ממש לא טוב להירקב בו ביערות. הגופה תירקב לאט, ימצאו אותו ממש באיחור, מירה סתם תהיה מודאגת לשווא. היה עדיף שימצאו אותו מהר ויסגרו את זה. חוץ מזה, הוא העדיף לדחות את הקבירה שלו לחודש בו הוא באמת לא רצה לחיות, כמו יולי או אוגוסט. הוא שמע שבשנה הקרובה היה אמור להיות אצלם גרוע יותר מטורקיה. כמו רוב תושבי בריטניה לא היה לו מזגן בדירה, אז הוא ידע כמה יהיה דפוק לחיות בה... וביער הגופה שלו תסריח מקילומטרים. זה היה היגיון בסיסי.

"כדי שתחטוף אותי למרתף של הצאר באדמן?" אנדרו שאל אותו, מנער את עצמו מהמחשבות הכאוטיות שלו בניסיון לא למעוד על שום ברז כיבוי. מה שכן, כשהפנה את מבטו לעבר יו, הוא פשוט השיב לו מבט תהומי לחלוטין. לעזאזל, משרת ארור. "בטח. אם אנחנו כבר מתעסקים בזה, אתה רוצה שאני אפשק את הלחיים האחוריות שלי תוך כדי שאתה עושה את זה?"

עכשיו כשהוא חשב על זה, בדוק איזה כלב ינסה לאכול אותו - אנדרו היה בטוח שזה יעשה ליצור בחילות, אבל הנחת הבסיס שלו הייתה שהוא בטח יהיה טעים מספיק בשביל הכלב המזדיין - ואז הבעלים שלו בטח יראה את היד הלבנה והחצי מרקיבה של אנדרו מבצבצת מתחת לאדמה ומפה לשם תיק רצח שיסגרו תוך שתי שניות מחמת חוסר עניין לציבור. מירה בטח תצרח על כמה שוטרים, אבל היא תתמודד. היא באמת תתמודד.

ויו אמר את הדבר האחרון שהוא חשב שהוא ישמע אותו אומר: "אני באמת לא עומד לחטוף אותך לשום מקום, זה לא חוקי."

הוא פלט גיחוך חד, ממשיך להתקדם שעה שעוד ועוד מכוניות האטו להן מאחורי מכונית המנהלים של יו, גורמת לו להעיף מבט כנראה מודאג-אם-כי-אטום אחורנית. "בטח, תזכיר לי מה אמרת על אזורים אפורים ודאנקן באדמן אחד?" ואנדרו התכוון להמשיך לדבר רק אחרי שעווית של חוסר סיפוק חלפה על פניו של יו. "ונראה כאילו אתם עושים פקק לא קטן, אני בטוח שזאת תהיה בעיה. עמוס באזור קמברוול גרין, לא ידעת?"