אזהרה: שימו לב: תוכן טריגרי לקראת סוף הפרק!
לא יהיה שום דבר גרפי, אבל לאנשים שמתקשים עם תיאורי אלימות (ואלימות מינית בפרט), אני מציעה לחתוך את הקריאה ברגע שהאלימות מתחילה. אם תצטרכו הסבר של מה שקרה בדיוק לפרק הבא ואתם לא רוצים לקרוא, אתם מוזמנים לפנות אלי אחרי שתקראו את רוב הפרק. בפרק יש תכנים קריטיים לעלילה, אז בבקשה לא לדלג עליו לחלוטין!
~~~
" - מבין..."
המבט הכחול הצטלב עם זה של אנדרו.
אנדרו בלם במקומו. הוא לטש את מבטו לעבר המטבח של דאנקן, בוחן בחשד את החדר, שהפך מוכר. המטבח של דאנקן היה גדול ומרווח ועמוס בכל טוב. החל ממצרכים בלתי נגמרים שהיו בארונות הלבנים ובמקרר הכסוף (שהיה גדול מספיק כדי לאחסן מזון למשפחה בת עשר נפשות), מלווים בסירים ומחבתות שנדחסו אף הם למגירות.
על גבי השיש הלבן שבמטבח לא ניצבו הרבה דברים; חוץ מהכיור והכריים, מכונת קפה ומכשיר קולר הונחו אחד לצד השני, ולא רחוק מהם היה גם מתקן עמוס בקפסולות של 'נספרסו'. דאנקן לא טרח להעמיד פנים שהוא צריך קומקום, מלח או סוכר בחייו, אגב. הם הוסתרו במגירות ודברים כאלה. הם היו קצת אנושיים מידי בשביל הממזר.
אבל הדבר שהעסיק את אנדרו לא היה אף אחד מהדברים האלה. לא החדר הלבן להחריד, לא השיש הריק והנקי, לא הארונות הענקיים - לא, אלא הצד השני. לצד שולחן האוכל הלבן ו'הקטן' של דאנקן (בהשוואה לגדול - או יותר נכון, הענקי - שניצב בסלון שלו) לא ישב אדם אחד, אלא שניים. כמובן, שניהם לבושים בחליפות שלהם, כהרגלם: דאנקן ויו.
שניהם ישבו מסביב לשולחן העגול עם מרפקים על העץ ומבטים רציניים נסוכים על פניהם. הם בבירור דיברו על משהו מאוד רציני. בדרך כלל נושאים שכללו את העבודה של דאנקן לא נסתרו מאנדרו (בעיקר כי הוא לא הבין כלום), אבל משום מה, זה גרם לדאנקן לעצור באמצע הדיבור שלו.
אנדרו זקף גבה. מבטו חלף על פני שני הגברים למולו; דאנקן קפא במקומו ובחן אותו בחדות, ויו העניק לו מבט מתון אך... מוזר. "אני מפריע?" הוא מצא את עצמו שואל. פתאום, כשהפך מודע לכמה הם בחנו אותו, השפיל את מבטו לעבר הלבוש שלו; הבוקסר שלו חשף את רגליו השעירות, אבל לפחות חולצת הטריקו הלבנה של דאנקן הייתה מספיק ארוכה כדי לכסות את החבילה שלו. לא שזה היה אמור להפריע לדאנקן או יו, שניהם בילו איתה מספיק קודם לכן. "בוקסר לא רשמי מספיק בשעה כזאת?"
לפרוטוקול, השעה הייתה שתיים עשרה.
עברו עוד כמה רגעים של שתיקה, כזו שהפכה עוד יותר מביכה כשעיניו מצאו מחדש את השניים. הם היו במצב רוח מוזר, וכנראה לא התחשק להם לענות לו, כי במקום הם היו עסוקים בבהיה. בהיה ארוכה. מידי. "לא." אמר המשרת לבסוף, נזכר סוף כל סוף לענות על השאלה שלו. הוא החווה על אנדרו. "חיכינו לך, למעשה."
YOU ARE READING
תאמר לו לא (MaleXMale)
Romance•הושלם• דאנקן נראה כמו מלאך ומזיין כמו שד. הפנים שלו מושלמות, הגוף שלו מורכב משרירים מוצקים, והארנק שלו שוקל יותר ממנו בעצמו. למה לעזאזל בחור כזה שם לב אל אנדרו? רק אלוהים יודע. אלוהים ודאנקן - שרוצה אותו יותר מכל דבר בעולם. אין לאנדרו שמץ למה. לעו...
