תאמר לו לא (MaleXMale)

27# - זמן

אנדרו תקע את הכף שלו בקערת הדגנים למולו, מרים אותה במהירות אל פיו.

מזווית עינו, הוא ראה את גברת זימר, לצד השיש, חותכת ירקות במהירות ומיומנות של עקרת בית מנוסה. היא נראתה די מרוגזת שעה שעשתה את זה.

הוא חייך בשעשוע, בולע את הדגנים, כמעט מבלי ללעוס.

כמה אהב לאכול חרא בזמן שהכלבה הכינה ארוחות.

תשומת לבו הוסחה מחדש. בעודו ניסה לדוג כמה שיותר דגנים כדי שהם לא ירטבו יותר מידי, עיניו מצאו את האדם החדש שנכנס אל המטבח; העוזר האישי המזדיין. הוא החמיץ פנים. איזה בוקר מזדיין ונפלא. דאנקן הלך לעבודה ויו הגיע, תחלופה מהממת.

המבטים שלהם הצטלבו, טעות נהדרת שגרמה ללבו של אנדרו לפול אל בטנו.

שבועיים בלבד לתוך המגורים החדשים שלו עם דאנקן, והכל היה בהתדרדרות מזדיינת. כי החיים לא נותנים לך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, ואנדרו ידע שהוא הסתבך עם חבורה של חולי נפש, אז אם כבר, אז כבר.

הוא נאנח בכבדות.

יו התיק את עיניו מעל לשל אנדרו. כמובן, הוא שוב תכנן להתעלם ממנו. מה גדולה היא ההפתעה. אנדרו כמעט וגלגל עיניים שוב, אבל העיניים שלו כבר התעייפו מהמחווה, והוא בעצמו מצא אותה מיותרת. "בוקר טוב," אמר העוזר האישי, כאילו לחלל החדר. הוא סב במהרה על עקביו ופנה לעבר הסלון.

מעניין למה הוא הלך למטבח מההתחלה.

כנראה כדי לעלות לאנדרו על העצבים.

אבל גם אם הבין את הטריק; "בן זונה." הוא סינן בינו לבין עצמו, חוזר אל הקערה למולו. הוא קיווה שיו שמע אותו.

ולא היה לו אכפת אם גברת זימר גם.

---

אנדרו חשק את שיניו, מקשיב לצפצופים מנגד לאוזנו. לעזאזל. כל פעם שהתקשר אליה, הייתה תקווה קטנה שתענה.

...ואז היא מתה, כל פעם מחדש, עם אותן מילים: "...המשתמש שאתה מנסה להגיע אליו לא זמין - " הוא משך את הפלאפון מעל לאוזנו, לחץ על הכפתור האדום וטרק את המכשיר על השידה לצד המיטה, בפרץ פתאומי של חוסר שליטה.

לפחות פיטר אמר לו שהיא בסדר.

היא פשוט לא רצתה לדבר איתו.

זין.

לצידו, דאנקן, שכנראה היה שרוע בחצי שינה, הפנה לעברו את ראשו העייף. שיערותיו השחורות התפרעו מנגד לכרית.

אנדרו לקח נשימה נרעדת לקרבו והסיט את עיניו הצידה, קרביו מתהפכות בכבדות. חרא, הוא בכנות לא רצה להסתכל על דאנקן באותו הרגע.

ולמרות כל זאת, עיניו הכחולות של בן זוגו מצמצו לעברו באריכות. אנדרו הרגיש אותן, צורבות את פניו. "עדיין לא עונה, אה?" הוא שאל ברוך. ברוך מזדיין, כזה שלא ממש הולם את דאנקן פאקינג באדמן, האדם והמכונה.