תאמר לו לא (MaleXMale)

10# - פטריק הקדוש לא היה מאשר את זה

*הערה: מגב מופ זה מגב שמחובר לצרור חוטים/ספוג ולא זקוק לסמרטוט. אתם תבינו למה הידע המוקדם הזה רלוונטי בהמשךXD

~~~

המוזיקה בבר לא הייתה כזאת רועשת. כלומר, רועשת במידה סבירה, אבל זה היה בר, למען האל. אי אפשר להגביר אותה עד כדי כך.

הכיוון שאנדרו ניסה לחתור אליו היה כזה: המוזיקה בבר לא הייתה מוכנה ליום פטריק הקדוש.

אנדרו לא היה חובב כזה גדול של יום פטריק הקדוש. כלומר, הוא היה לפני שהוא התחיל לעבוד בבר. הוא אהב כל תירוץ להשתכר עד כדי חוסר הכרה. אנדרו אהב להיות בסיטואציות בהן הוא היה מת מבלי להיות מת באמת: שינה, עילפון, גסיסה. זה תמיד היה כיף גדול.

ויום פטריק הקדוש היה ה-יום להשתכרויות. הוא היה יום שמתחיל עם כוס קפה, ואחרי הרבה כוסות אחרות מסתיים איתך מעולף בסמטה. למחרת אתה עתיד להתעורר עם גב לא מתפקד, חוסר יכולת לשבת ושני זיכרונות מעורפלים שירמזו או לא ירמזו על השתתפותך באורגיה.

טוב, אולי זה היה רק אנדרו.

אתם יודעים מה לא היה כיף? יום פטריק הקדוש כשאתה עובד במקום בו אנשים באים כדי להשתכר, להתמסטל, או גם וגם. הבר סלאש מועדון סלאש מחששה נראה כמו הסיוט הירוק של הקדוש פטריק. אנשים (ואנדרו לא רצה להפוך את זה לעניין של גזע, אבל רובם נראו כמו לפרקונים. לפרקונים ג'ינג'יים) לבושי ירוק שנאחזו בספלי בירה התנועעו להם מצד לצד על גבי כל פינה פנויה ונטולת קיא, אדם מעולף או שניהם.

כמה אושר במקום אחד.

אם הייתה לו בחירה, הוא לא היה עובד בערב כזה. למזלו, הבחורה השנייה בדיוק השיגה לעצמה אשפוז במחלקה של חולי נפש. מה שהכריח אותו לקחת את הערב או להתפטר. ותגידו מה שתגידו על ניקוי קיא, משלמים שם טוב.

בדרך כלל הבעלים היה מעיר על דבר כזה... אבל הבר - הצפוף מעבר למילים - היה אפוף בעשן לבן שבהחלט לא הגיע ממכונת העשן שלא הייתה להם... ואנגוס לא נראה כאילו הוא עומד לזוז מהקופה המתמלאת בזריזות.

רק כדי שתהיה לכם את התמונה הראויה, אנגוס היה איש כועס, קטן, שמנמן וחצי אירי. ה'אירי' לא היה רלוונטי, אבל זה תמיד עוזר לאנשים להבין את המהות שלו. עם השיער הג'ינג'י שלו והפרצוף החמוץ, הוא נראה בדיוק כמו הטיפוס שישרוץ מתחת לגשרים ויאיים על אנשים שירצו לחצות.

זה היה מה שלפרקונים עושים, נכון? לא? הוא לא ידע.

בכל מקרה, אנדרו - שהיה חייב לטהר את עצמו אחרי סיבוב ניקוי קיא אימתני - היה שעון על נקודה פנויה של הבר, מתקהל לצד ג'יין וקלאריס. קלאריס הלכה לאיבוד בין כל ההזמנות והחליטה לתת לעצמה הפסקה (כי לעולם לא יפטרו אותה), וג'יין הייתה בשביתה אחרי שלדבריה לא שילמו לה מספיק בשביל עוגמת הנפש.