תאמר לו לא (MaleXMale)

20# - אלוף העולם

אז החלטתי לפרסם היום את הפרק כי בכנות לא יכולתי להתאפקD:

(מה שכן, יש סיכוי שלא יהיה פרק שבוע הבא. אני אשתדל למנוע מזה לקרות אבל אנא תבינו~)

וגם, בדיוק הגענו לששת אלפים צפיות, אז תודה רבה לכולם על הצפיות, ההצבעות והתגובות!3> אני מעריכה את הכל.

הערה קטנה: בבקשה אל תלמדו שום דבר מאף אחת מהדמויות האלה, הן כל כך לא חינוכיותXD

~~~

נביחה.

אנדרו שאף נשימה עמוקה והודה לאל על זה שגברת זימר קיימת. הכלבה, שדאגה בעקיפין לכך שאנדרו לא ישאף מלא קרדיות אבק לריאות שלו. למה? טוב, הלחי שלו הייתה סחוטה מנגד לרצפה הקרירה. כמו כל הגוף שלו.

הדממה בחדר הייתה רועמת, כמעט. הוא סתם כי חלק בו היה מבועת וחלק אחר איבד כל מילים, ודאנקן שתק כי מי שהשתלט על המוח שלו לא היה בטוח איך לדבר דרכו.

מלבד לגריף - שהשמיע מלא קולות טיפשיים - האדם היחידי שדיבר, במפתיע, היה; "דאנקן," נשמע קולו של יו פתאום. "זה מספיק."

נביחה.

אנדרו פלט את הנשימה שלו עכשיו.

הגוף שלו התחיל לכאוב. הידיים שלו היו מקופלות מאחוריו, מהודקות באחיזתו של דאנקן. דאנקן ישב מעליו, בפיסוק, דואג שהבטן התחתונה שלו תהיה גם היא צמודה אל הרצפה. הרצפה כמובן הייתה קרירה ולא חומלת, ואחרי פרק זמן שהרגיש כמו נצח, הוא כבר לא קיבל את האבן מנגדו טוב במיוחד.

נביחה.

"דאנקן." ניסה המשרת שוב.

אנדרו גלגל את עיניו ברגע שמצא את גריף בעיניו. הכלב הקטן התרוצץ מסביבם בתזזיתיות, מבריש את רגליו הקדמיות והשבריריות מנגד לאלה של דאנקן, בניסיון להוריד אותו מעל לאנדרו. הכלב הדביל הזה. בטח, כשאנדרו צרח בלי הפסקה גריף היה האחרון להגיע. עכשיו, כשהיה שקט מוחלט, גריף החליט שהגיע הזמן להסתער. הוא יבב ונבח וניסה לגרד את דאנקן מעל לאנדרו.

זה היה די פתטי.

טוב, לפחות הוא היה יותר מועיל מיו, שניצב לצידם בשילוב ידיים. מבט בלתי מובהק התנוסס מאחורי עיניו בעודו ניצב במקומו. כל מה שהוא עשה בדקות החולפות והארוכות האלו היה להשקיף על דאנקן בזמן שהוא מסמר את אנדרו אל הרצפה ולומר את שמו מפעם לפעם. למזלו של אנדרו, זה כל מה שדאנקן החליט לעשות, כי אם הוא היה מחליט, למשל, לחנוק אותו - מסתבר שיו היה מצטרף.

בן זונה.

אבל, אחרי מי-יודע-כמה זמן, פתאום פיו של יו נפתח שוב... והקול הרגוע, השקול והרגיל שלו לא יצא ממנו. לא, הפעם, למען האמת, יצא משהו אחר. "דאנקן!" הוא קרא בפתאומיות, קולו חד ותקיף בצורה לא אופיינית.