שלום פיפולים יפים.
אני שמחה שאתם (אם אתם) נהנים לקרוא את הסיפור. זה כיף לקבל תגובות.
אגב, למי שלא מכיר עדיין את וואטפד (דיברתי פה עם כמה), יש כוכב קטן בסוף הפרק שאני ממש אשמח אם תלחצו עליו ותמלאו אותו. זה כמו לייק ומראה לי שאתם אוהבים את הסיפור.
לא כל כך אכפת לי מכוכבים, אני לא כותבת בשבילם, אבל זה נותן לי מוטיבציה להעלות את הפרקים המוכנים אצלי. זה נותן לי הרגשה שיש מי שמחכה לפרקים.
כמובן שתגובות שוות הרבה יותר, אז תגיבו על מה שיש לכם בראש על הפרק, אני אקרא הכל ואשתדל לענות.
תודה לכם XD
~~~
כמה נערות יצאו בדיוק מדלת הריליקיה ליום עבודה שמתחיל מאוחר, אופל הביטה בדלת נטרקת קלות בצליל חלוש. היא שקלה להתחיל עם אחת מהן בשבת, אבל הן היו קטנות, בנות חמש עשרה. שמונה שנים הפרש, אופל בהתה בקיר שעליו נתלו כמה כידונים ושוטים. פתאום הרעיון שהיה נראה לה אתמול מופרך, היה נראה לה הגיונית לאהבה אין גיל מישהו אמר פעם, אז למה לסקס כן?
היא נשענה על הפוף לאחור בסיפוק, היא הייתה נקיה לגמרי. אתמול בערב התקלחה בפעם הראשונה מאז הגיעה לריליקייה, כי היו לה את כל אחר הצהריים של שבת לכבס את הבגדים שלה בכיור של המקלחת. ורק אחר כך היא גילתה שיש מכונת כביסה, דאיה הרגיעה אותה והחמיאה לה על כך שכיבסה את הבגדים ביד. אופל הייתה גאה בעצמה כמו ילדה בת חמש.
אז עכשיו היא ישבה בשורט וגופייה ושאפה לראותייה את ריח הלחם שנישא באוויר מהלחמניות שהיו במגש על השולחן. דאיה אפתה אותן הבוקר – היא קמה בחמש –וכל מי שיצא לעבודתו לקח אחת או שתיים בשקית נייר. מהבוקר הן שם, והריח עוד נשאר. אופל התלבטה האם הלחמניות שוות את זה שתקום עכשיו , היא התבטלה בינתיים ונהנתה מעול ראיונות העבודה שסוף סוף ירד מעליה.
טוב, לא הגיוני שזה דבר נחמד וטוב וזה ימשך הרבה זמן, נכון? דאיה ירדה במדרגות והתקרבה אליה, בזהירות מירבית התיישבה לידה וכחכחה בגרונה. אופל נאנחה ופתחה את עיניה, היא לא יכולה לעבוד על דאיה שהיא ישנה.
"כל מי שנכנס לריליקיה עושה מבחן." אופל בערך ידעה את זה בזכות ברק שסיפר לה כששוב פטפטה איתו כשחתך סלט הבוקר. אופל שמה לב שמדי פעם הוא כאילו שם לב שהוא לא גמגם הרבה זמן ומשחיל גמגומון בדיבורו. "אנחנו לא עושים פה כאלו, ובכל מקרה תצטרכי להעביר שבוע בריליקיה בדישט."
"ומה קורה למי שלא עובר את המבחן?"
"אין כזה דבר." דאיה אמרה.
"אבל-"
"מי שרוצה לעבור, עובר." דאיה קטעה ואופל ידעה לשתוק, כשדאיה קוטעת מישהו באמצע משפט זה אומר שצריך. את זה הסבירה לה לימור.
YOU ARE READING
ריקוד ללא מוצא // LGBT+
Romanceמתי מגיע היום בו השלדים יוצאים מהארון לאט לאט? נדב שחי כל חיו בעושר רב, מגלה שיש דברים שלא ניתן לקנות בכסף, כמו סליחה, כמו אהבה. ברק מנסה לפלס את דרכו בעולם ולשמור על המסכה שיצר לעצמו. אופל לומדת להביט על החיים בזווית קצת שונה ולימור מתכוננת לגרוע מ...
