פרק 15 ושמו: cut my lip

158 24 7
                                    

פרק חשוב מאוד לנדב.
תהנו :)
~~~

"נדב!" דאיה צעקה לכיוון הקומה העליונה, רעש הילדים המתארגנים לשינה הבליע את התשובה שאולי קיבלה ואולי לא. 

ברק ירד במדרגות בשקט, גבו זקוף מהרגיל וכעת תיק המחשב היה תלוי על כתפו. "הוא לא שם." דיווח לה.

היא התאפקה מלסנן קללה חרישית ומיהרה להתקשר לאדם. "הוא לא פה."

"אני חושב שהוא נסע עם אופל לביפורט." אדם מלמל.

"מתי הוא יחזור?"

"לא יודע, אבל לא מאוחר, אופל צריכה לחזור לריליקיה של מירה עד השקיעה אז-"

"טוב אם תדע איפה הוא תודיע לי." דאיה מיהרה לנתק את הטלפון והביטה בברק. "לאן אתה הולך?"

"לסיבוב."

דאיה מיהרה לצלצל למירה וברק התחמק החוצה, היה לו לקוח שחיכה לו בעוד חצי שעה בקניון והוא עוד לא הספיק להחליף בגדים. כשיצא אל הרחוב הראשי משדרות פרדי מרקורי הוא ראה את האוטובוס מביפורט עוצר בתחנה. נדב ירד ממנו ואז נופף לשלום לאופל שנשארה בו. ברק גיחך וציין לעצמו שזה מדהים עד כמה האיפור של נדב עמיד. 

"אופל לא באה לריליקיה?" שאל את נדב שהתקרב לעברו.

"לא, היא ממשיכה לדישט." עצם העובדה שנדב התייחס אליו באופן ניטרלי היה נס של ממש. כשנדב חלף על פניו ברק נזכר בדאיה המודאגת. "דאיה מחפשת אותך." הוא אמר בביטחון.

נדב כייוץ את גבותיו והגביר את קצב צעדיו לכיוון הריליקיה, ברק זקף את גבו והמשיך בדרכו לכיוון התחנה. נדב היה במצב רוח טוב, הוא אפילו נהנה לפזם לעצמו שיר ישן בזמן שרוח חמה של סוף אוגוסט טפחה על פניו בריקוד עדין ומיוחד, השמש שהתחילה לשקוע שלחה קרניים חמימות שעקצצו על עורו. 

"חיפשת אותי?" הוא נכנס לריליקיה ופנה אל דאיה שקמה בהפתעה כשראתה אותו.

"כן נדב… בוא רגע." היא הלכה לפינה בקומה הראשונה, שניהם התיישבו על הפופים והיא נאנחה. ידייה נחו סתם על בטנה, היא אפילו לא ליטפה אותה כמו תמיד אלא הביטה בנדב במבט חמור ורציני. נדב החוויר, האם זה קשור לילדים שהלשינו עליו שהוא מציק להם? או אולי מישהו ראה אותו קונה בגדים בהרבה כסף והתחיל לחשוד בכסף גנוב? אולי ברק סיפר לה?

הוא טמן את ראשו בין ידיו, הוא לא רצה לעוף מהריליקיה. עד שהוא סוף סוף מתחיל לתפוס את עצמו בידיים, עד שהוא מתחיל להיות נחמד לאנשים. הוא נשך את שפתיו וקיווה שהשיחה לא הולכת לכיוון הזה.

"אתה כבר ילד גדול, אתה יותר גדול ממני אז אני לא יודעת איך לפנות אליך בנושא הזה. אני מקווה שאני לא הורסת לך, שתזכור שעדיין יש לך תקווה כמו לכל אחד אחר, ושזה לא סוף העולם ו-"

ריקוד ללא מוצא // LGBT+Where stories live. Discover now