ריקוד ללא מוצא // LGBT+

פרק 30 ושמו: mantra

תהנו מתוקים 3>

~~~~~

סברינה עמדה מול המראה בחדר. קלי הייתה עם בת או בן הזוג שלה בבית החולים. היא נסעה אליה שוב אחרי הלימודים כדי להיות איתה. סברינה ראתה היום את איתי, כשהוא נפגש עם הדר אחרי שסיימה את עבודתה.

סברינה הרגישה מדוכדכת. היא ראתה זוגות מסביבה וזה הרגיז אותה. לא שמעו בני אדם על בדידות? למה כולם חייבים להיות בזוגיות ולהיות כל כך מאושרים? היא התחנכה על ברכי הכומר בכנסיה באירלנד. הוא היה אדם בודד ואמר לה שזו הדרך הנכונה, זה רצון האל.

הוא היה בן אדם תמוה, ולא היו לו תשובות לשאלות שלה. היא שאלה למה הוריה ביחד, למה הביאו אותה אם טוב לאדם להיות לבדו. הוא אמר שילדים זו שמחה, זה בלבל אותה עוד יותר. הרי המין הוא אסור, והיא לא ראתה נוצרים מסביבה ממהרים לאמץ ילדים. לו עצמו היו את הילדים אותם לימד אמונה. בתי, הוא תמיד קרא לה. בני, הוא קרא לאביה.

סברינה הרגישה מתוסכלת כל כך הרבה פעמים בחיים שלה אבל לא הרשתה לעצמה להראות זאת. ההורים שלה ציפו ממנה להרבה, היא הייתה תקוותם האחרונה. שני אחיה הגדולים נהרגו בפיגוע טרוריסטי לפני שנים, כשהיו בדרכם לכנסייה. גם את זה היא לא הבינה, מדוע האל לא שמר עליהם?

כשהכומר הזקן נפטר ממחלת לב, סברינה שנאה את אלוהים. היא דרשה תשובות, למה הוא הורג את מאמיניו ולכופרים הוא מניח להמשיך לחיות בטוב? לסברינה לא הסתדרו המון דברים בדת, אבל היא למדה עם השנים לעצום את העיניים באמונה עיוורת.

לכנסייה הגיע כומר חדש. הוא היה מעביר דרשות נוקבות על כמה האל אוהב את כולם, מחבק את כולם, בזמן שדיבר בגסות רוח לגבי החוטאים; אישה שברחה מבעלה המכה ונהייתה מנכלית אצל איש עסקים אתאיסט, הומוסקסואל שהתחתן עם דוגמן צעיר. הוא היה משכנע אנשים רבים לעבור לנזירות, הבטיח שהחיים יהיו טובים יותר, בלי נשים אין שטויות, טען.

אבל סברינה, שגדלה בחצרות הכנסייה ובילתה שם גם מעבר לימי ראשון, ראתה דברים. היא ראתה איך הכומר שוכב עם נשים נשואות שבאו להתוודות בפניו. היא הייתה מזועזעת לגמרי בפעם הראשונה. כשראתה את זה בפעם העשירית היא בכתה, בכתה על כך שהוא חוטא וקיוותה שהאל ירחם עליו בגיהנום.

סברינה הורידה את שמלתה ונשארה בגופיה ותחתון בלבד. היא ראתה בנות שהולכות בבגדים קצרים מסביבה כל הזמן. היא קינאה. במשך שבע עשרה שנה היא לא רצתה להיות במקומן, היא האמינה שאלוהים מעריך אותה על זה.

אבל לאחרונה, היא תהתה לעצמה מדוע הייתה מטומטמת כל כך עד עכשיו? אם היא בנאדם טוב, מה זה משנה מה היא לובשת? האם כמה סנטימטרים של שמלה משנים כשהיא עושה חסד? עכשיו, כשהייתה רחוקה מהכנסייה, כל הסתירות והספקות שאי פעם היו לה עלו פתאום. לא היה אף אחד שיפתור לה הכל, אמא של קלי הייתה מהאנשים שמאמינים עם עיניים עצומות, ולא שואלים שאלות. היא הייתה ילדה קטנה שנקרעת בין עולם ההגיון לבין עולם האמונה.