פרק 39 ושמו: ALONE

83 9 9
                                    

"עכשיו בוא נקפוץ מפה לפה." אמרה אופל וזינקה אל הגג השני, היא נאחזה בידייה במעקה שכמעט פספסה והזהירה אותם. "תזהרו זה קשה."

"אנחנו יותר זמן בריליקיה " מלמל ברק וקפץ את אותו הדבר בצורה משולמת.

נדב הביט ברווח שבין הגגות בהיסוס. "אולי אני אקפוץ שם?" הוא הצביע על מקום בו הפער בין הגגות היה קטן יותר.

"גם טוב."

הם הלכו לשם ונדב קפץ את הרווח בלי בעיה, אחר כך הסתובב סביב עצמו בריקוד קל. "יש לקבוצה שלי תחרות לנצח בה. אז אני חייב ללכת להתאמן."

"וזה יותר חשוב מ-" ברק הופתע.

"מלרצוח אנשים?" נדב לחש, חיוך זחוח התפשט על פניו. "קצת יותר. זה העתיד שלי."

"מה אתה עושה אחר כך?"

נדב חישב בראשו בזמן שאופל התחמקה לכיוון דמות שהתקרבה אליהם. "מתאמן. שלוש שעות לפחות."

ברק נשך את שפתיו והתקרב אליו בביישנות. "זה הרבה."

"זה שווה את זה."

"אני רוצה אותך." הוא אחז בפניו.

עיניו של נדב שוטטו על פניו של נער הריליקיה הצנום שעמד מולו. "אתה אפילו לא מגדיר אותי כבויפרנד שלך, מתוק, זה-"

"אתה יודע שאני מצטער."

"אז תשנה את זה."

"אני לא רוצה לקרוא לך בן זוג ואז להזדיין עם זקנים בשביל כסף." לחש בתסכול.

"אני יודע ובגלל זה אתה חייב להפסיק להזדיין עם זקנים בשביל כסף."

"אני צריך כסף, הרבה, אני חוסך."

"אני יכול לתת לך."

עיני החיפושית של ברק התנתקו מנדב והוא הלך צעד אחד לאחור. "לא. אמרתי לך כבר. זו העבודה שלי, אני אוהב אותה.."

"אוקיי." נדב שילב את ידיו.

"אל תכעס."

"ברור שאני אכעס."

"נו די, אין לך סיבה."

נדב גלגל עינים. "יש לי, אתה יודע את זה. ועכשיו אם לא אכפת לך אני צריך ללכת לרקוד עם הקבוצה שלי." הוא הרים את התיק הקטן שהכיל את הטלפון שלו וקופסאת משקפי שמש והתרחק משם.

"אל תהיה תינוק."

"אני תינוק, תתמודד. תביא לי מוצץ, למצוץ לך?" נדה הסתובב לרגע.

"בכיף." צעק אחריו ברק.

"עוד נדבר על זה."

ברק התיישב על הקרקע וחשב לעצמו איפה אופל לעזאזל. הוא קם והחל לחפש סביב, הוא מצא את אופל יושבת עם מירה, הן צחקו על משהו. "היי בנות, אתן מעשנות משהו?"

ריקוד ללא מוצא // LGBT+Where stories live. Discover now